כשנכנסים בני ישראל לארצם הם מצווים לעבוד את הא-לוהים רק במקום מסוים הנבחר על פיו. האם המקום הוא תמיד אותו מקום?

 

המעבר ממלחמת כיבוש הארץ אל החיים שאחרי המלחמה "בארץ אשר נָתַן ה'..." (א), מעלה את השאלה הגדולה של 'מקום המקדש' (בלשון המאוחרת).
האינסטינקט הדתי אומר, שצריך להכין 'מקום' לעבודת ה' בכל מקום, כמו שאנחנו בונים בתי כנסת לאלפיהם, כל שבט, כל קהילה ו"איש כל הישר בעיניו" (ח) – הייתכן, שנעשה בשר על האש בחג, והוא ייחשב 'בשר תאווה', "הטמא והטהור יַחדָו יֹאכלנו" (כ-כב)?
רבים חושבים, שרק המלכים הגדולים בסוף ימי בית ראשון, חזקיהו ויאשיהו, קיימו מצוות אלה, אולם בפרק יש לפחות 4 אפשרויות למקום הנבחר מפעם לפעם על פי ה':
"לא תַעֲשֹוּן... כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשֹוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָּׁמָּה..." (ד-ה); – זה מתאים לירושלים, שנבחרה "מכל שבטיכם", למקדש קבע;  
"לא תַעֲשֹוּן... ועברתם את הירדן וישבתם בארץ... וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם שָׁמָּה תָבִיאוּ..." (ח-יב); – זה מתאים לשִלֹה, בה הוקם המשכן אחרי שעברו את הירדן (יהושע י"ח); 
"הִשָמֶר לך פן תַעלֶה עֹלֹתֶיךָ בכל מקום אשר תִראֶה; כי אם במקום אשר יבחר ה' באחד שבטיך..." (יג-טז); – זה מתאים להקרבה במקום של התגלות ה' באותו הזמן, כמו ליהושע בגלגל, לגדעון בעפרה, וכמו לאליהו בהר הכרמל (רש"י לפסוק יג);
"לא תוּכַל לאכֹל בשעריך... כי אם לפני ה' א-להיך תֹאכלנו במקום אשר יבחר ה' א-להיך בו ..." (יז-יט); – זה מתאים להתכנסות עם ישראל "לפני ה'", בבית-אל (שופטים ב', א-ה; כ', כו-כח), או במצפה.
"המקום" האחד נבחר על פי ה' מפעם לפעם, גם לפני ירושלים.

באדיבות אתר 929