בחנוכת המשכן היו שתי התגלויות שונות של ה', גם בא' בניסן וגם בח' בניסן, המבטאות שני תפקידים שונים של המשכן, ושני שלבים בהקמתו. 

מתי חל היום השמיני למילואים? מתי נחנך המשכן ושרתה בו השכינה? חוסר הבהירות בפסוקים הביא למחלוקת בעניין זה. על פי רוב מדרשי חז"ל, ימי המילואים החלו בכ"ג באדר, והסתיימו בא' בניסן (ראה במדרש). אולם, על פי הפשט נראה שהמשכן הוקם בראש חודש ואילו השראת השכינה הייתה רק ביום השמיני למילואים, שהוא גם השמיני לחודש ניסן (כפירושו של ראב"ע, ואפשרות זו מופיעה במרומז בכמה מדרשים).

מתוך עיון מעמיק בפסוקים נציע אפשרות לפיה היו שתי התגלויות שונות של ה' בחנוכת המשכן, אשר נועדו לחנוך תפקידים שונים שמילא המשכן, בימים שונים זה מזה.

למשכן היו שני תפקידים:

א.  'משכן ההיוועדות' בו נועד ה' עם משה לצורך המשך נתינת התורה לישראל.

ב.  'משכן העבודה', שבו מקריבים הכהנים את קרבנותיהם של ישראל.

ובכן, מה בין א' בניסן לבין ח' בניסן?

בְ-א' בניסן נתקדש המשכן בכיסוי הענן ובכבוד ה' שמילאוֹ, ומאותו היום היה הדיבור אל משה מאוהל מועד מבין שני הכרובים. ביום זה הפך המשכן למשכן ההיוועדות – שבו יקבל משה את דבר ה' 'מלמעלה למטה', אך המשכן עדיין לא שימש לעבודתם של הכהנים כמקריבי קרבנותיהם של ישראל. רק בְ-ח' בניסן הפך המשכן גם למשכן העבודה, הקשור באהרן הכהן, מייצגם של ישראל המביאים אליו את קרבנותיהם 'מלמטה למעלה'. אז נראה כבוד ה' אל ישראל בירידת האש שאכלה את העולה על המזבח.

הסדר הזה – קדימת חנוכת משכן ההיוועדות לחנוכת משכן העבודה, כשביניהם מגשרים שבעת ימי המילואים – הוא מכוון ומשמעותי מאוד:

כהונתו של אהרן – נציגם של ישראל במשכן, נובעת מנבואתו של משה – שליח ה' המקבל את דברו במשכן. ועל כן באותם שבעת ימי המילואים שבהם נתקדשו אהרן ובניו להיות כהנים לה' שימש משה בכהונה, ורק מכוחו עברה הכהונה לאהרן ולבניו ביום השמיני. מובן שאין לראות בשבעת ימי המילואים רק ימי אימון ולימוד לאהרן ולבניו, אלא יש לראות בהם גשר מהותי בין חנוכת משכן ההיוועדות, שבו משה הוא הכהן היחיד – הוא המקים אותו והוא המשלימו בקיום ארבעת 'התמידים' – לבין חנוכת משכן העבודה, שבו משמשים בכהונה אהרן ובניו. בסיומם של שבעת הימים הללו עוברת הכהונה ממשה לאהרן – משליח ה' לשלוחם של ישראל.

נערך ע"י צוות אתר התנך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון