הטוב מול הרעים

הקדמה

כדי להבין מזמורי תהלים לא די לקרוא – צריך לשיר ולנגן, ובמקהלה.
כדי לדייק בשירה ובהלחנה, לא די להבין ביטויים ופסוקים – צריך לשים לב למבנה.

כל זה נכון בתנ"ך בכלל, אך במיוחד בתהלים – נסו לקרוא יחד, כשאחד עונה לשני, ולפעמים קוראים יחד, וכך תוכלו להתקרב קצת לאופני הקריאה הקדומים במזמורים.

תרומתי תהיה במאמץ לגלות מבנה במזמורים, לעתים בקומות, שלב על גבי שלב, ולעתים בטורים: ימין – מרכז – שמאל. כל טור מתאים לקול אחר במקהלה, ולטונים שונים שביניהם יש שיח, קריאה ומענה, ולפעמים גם ויכוח.

בטור השמאלי (בדרך כלל), קולות המצוקה והצרה, או תיאורי הרשעה והעונש. בטור הימני, קולות האמונה והשמחה. והקול הסמכותי, ובעיקר דבר ה' (אם מופיע במזמור) – בטור המרכזי.

כל התרבויות העתיקות הִרבּוּ במקהלות (גם אלפיים שנה לפני יוון), ובתהלים (סח, כז) נאמר: 
"בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱ-לֹהִים – אֲ-דֹ-נָ-י מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל".

____________________

במזמור הפותח, מזמור הטוב מול הרעים, אין אמצע, רק קצוות. והוא מתכתב עם מזמור דומה, קלסי, המופיע בנבואת ירמיהו, אך ייתכן שהנביא ציטט מזמור קדום יותר, בהקשר לדורו:

ירמיהו (י"ז, ה-י)

כֹּה אָמַר ה':

אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם 
וְשָׂם בָּשָׂר זְרֹעוֹ, 
וּמִן ה' יָסוּר לִבּוֹ;  
וְהָיָה כְּעַרְעָר* בָּעֲרָבָה, 
וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבוֹא טוֹב, 
וְשָׁכַן חֲרֵרִים (=במקומות יבשים) בַּמִּדְבָּר, 
אֶרֶץ מְלֵחָה וְלֹא תֵשֵׁב;

בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה'
וְהָיָה ה' מִבְטַחוֹ;  
וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם, 
וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו, 
וְלֹא יִרְאֶ (=ולא יירא) כִּי יָבֹא חֹם, 
וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן, 
וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג, 
וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי; 

עָקֹב (=מפותל) הַלֵּב מִכֹּל 
וְאָנֻשׁ (=וחולֶה) הוּא,
מִי יֵדָעֶנּוּ? 

אֲנִי ה' חֹקֵר לֵב, בֹּחֵן כְּלָיוֹת
וְלָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָו, כִּפְרִי מַעֲלָלָיו. 

* יהודה פליקס (טבע וארץ בתנ"ך, עמ' 302) זיהה את העַרְעָר עם האֵשֶל הצומח בערבות הירדן וים המלח.

באדיבות אתר 929