גמילות החסדים של רות מובילה לביטול עצמי כמעט מוחלט. בשל קיצוניות זו, רות אינה דמות לחיקוי עבור אנשים פשוטים. רות היא אם שושלת המלוכה של בית דוד. אופי המלוכה טומן בחובו סכנה שהמלך ינצל את כוחו כדי לקדם את האינטרסים האישיים שלו, על חשבון העם. לכן, דרושה קיצוניות הפוכה – הליכה בדרך של חסד שמבטלת את העצמי לחלוטין – על מנת לשמור את המלך מפני עריצות ושחיתות. רות מהווה מודל לדרך שבה יוכל המלך להישמר מפני כוחו הרב, ולנתב את כוחו לטובת העם.