החוק מעל הכל

"כָּל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וְעַם מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ יֹדְעִים אֲשֶׁר כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר יָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִית אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית לְבַד מֵאֲשֶׁר יוֹשִׁיט לוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב וְחָיָה" (יא)

איסור הכניסה לארמון המלך ללא רשות הוא חוק אשר מותיר בידי המלך את ההחלטה השרירותית מי יחיה ומי ימות, בהתאם למצב רוחו באותו רגע, וכל זה במסווה של שמירה על כבוד המלכות.

התרבות שהנהיג אחשוורוש, שאינה מחויבת למוסר ולערכים, הביאה לכך שהיה צורך בנתינת מעמד מיוחד לחוק ולמערכת המשפט, וזאת משתי סיבות:

א. כיוון ששום נורמה התנהגותית אינה יונקת מערכים מוחלטים, והאינטרסים והמאוויים של כל אחד עשויים להיות שונים בתכלית משל רעהו ואף סותרים אותם, על כן יש צורך לצוות על כל פרט מפרטי החיים, ולסדר מערכת נורמטיבית המאפשרת לכל אדם לחיות את חייו על פי רצונותיו ובה בעת לדאוג לכך שהאינטרסים שלו לא יפגעו בשל רעהו.

ב. כיוון שבעומק טבעו של האדם הוא חש סלידה כלפי התנהגות שאין בה אלא מילוי תאווה, ובריאות נפשית זו גורמת לו להתבייש במעשים כאלו, הרי שיש צורך בחוק, במערכת לכאורה הגונה, מקובלת ואנושית, שתתן לגיטימציה לכל מעשה תעוב, נבלה ורשעות הנעשים במסגרת האינטרסים וסיפוק היצרים.

לכן המגילה מתארת שוב ושוב חוקים כאלה, הנחקקים בשיתוף עם היועצים תחת מעטה של פתיחות וקבלת החלטות רצינית לכאורה. לדוגמא:

א. חוקי המשתה: "והשתיה כדת אין אונס כי כן ייסד המלך על כל רב ביתו לעשות כרצון איש ואיש" (א', ח) - חוק הנותן לגיטימציה להנאה חסרת מעצורים.

ב. הציווי להביא את ושתי כדי לספק את יצריו של המלך והאורחים נעשה בצורה פורמלית ומכובדת "מאמר המלך אחשורוש ביד הסריסים" (א', טו).

ג. ההחלטה בדבר גורלה של ושתי מובא לפני יועצים רבים, ומתקבלת ההחלטה המתאימה כרגע לאינטרס של המלך תחת מסווה של טובת הממלכה.

ד. החוק בדבר כבוד הבעל "ונשמע פתגם המלך... וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן למגדול ועד קטן" (א', כ), הוא חוק שבבסיסו עומד חוסר האמון ביכולתו של התא המשפחתי לחיות את חייו ללא עזרת משפט המלך. ואכן כך היא תמונת המצב של המשפחה כאשר החיים של כל אחד מבני הזוג מושתתים על אינטרסים פרטיים.

ה. העוולה המוסרית של איסוף הנשים לשושן הבירה נעשית גם היא על פי חקיקה מיוחדת (ב', ח)

ו. גזירת ההשמדה נכתבת "בשם המלך אחשוורוש נכתב ונחתם בטבעת המלך" (ג', יב). 

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת  המאמר המלא באדיבות אתר דעת