במהלך משפט ירמיהו מביאים הזקנים שני תקדימים מהעבר: מיכה המורשתי ואוריהו בן שמעיהו, אך נראה כי הם מנסים להשוות את ירמיהו דווקא לאחד מהם.

 

משפט ירמיהו מתנהל בעקבות הדברים החריפים שאמר ירמיהו בבית ה' "ונתתי את הבית הזה כשלה" (ו) בכמה שלבים, עד שמגיעים "אנשים מזקני הארץ" (יז), ומביאים תקדימים למקרה של ירמיהו.

התקדים הראשון - מיכה המורשתי ניבא בימי חזקיהו על חורבן המקדש, וחזקיהו - במקום להכניס אותו לכלא או להורגו ערך ביהודה תשובה המונית שהובילה לדחיית הפורענות.

בפסוק כ הזקנים עוברים ועוסקים בסיפור דומה, שבו הדין היה שונה לחלוטין. אוריהו בן שמעיהו (שכנראה אנחנו לא יודעים עליו דבר) ניבא "ככל דברי ירמיהו" (כ), לאחר מכן ברח מצרימה, ויהויקים תפס אותו והרג אותו.

למי הזקנים מנסים לדמות את ירמיהו – למיכה או לאוריהו? או במילים אחרות, לדעתם, מה דינו של ירמיהו – לחיים או למוות?

נראה שהזקנים מעוניינים להשוות את ירמיהו דווקא לאוריהו ולא למיכה. המקרה של אוריהו קרוב יותר לשומעים – זהו מקרה מימי יהויקים, שארע כנראה, לא מזמן. אוריהו בניגוד למיכה מנבא בדיוק את מה שניבא ירמיהו: "וינבא על העיר הזאת ועל הארץ הזאת ככל דברי ירמיהו" (כ). כמו כן הזקנים לא מבקרים את הדין שחרץ יהויקים על אוריהו ורואים בכך לכאורה מעשה לגיטימי.

כל זה מתחבר לסיום הפרק: "אך יד אחיקם בן שפן היתה את ירמיהו לבלתי תת אתו בידי העם להמיתו" (כד) הזקנים מצליחים לשכנע את העם שדין ירמיהו כדין אוריהו, על אף שלפני כן העם היה נגד הריגת ירמיהו: "ויאמרו כל השרים וכל העם... אין לאיש הזה משפט מות, כי בשם ה' א-להינו דבר אלינו" (טז)

כך הזקנים מצליחים להתל בכולם – הם מנסים לערוך משפט צדק עם תקדימים, אך מאחורי הקלעים מגמתם הייתה ברורה – "משפט מות לאיש הזה".

עוד על השאלה האם היה כאן משפט צדק עיינו בפוסט מאת ד"ר חגי משגב