הזכות לגור בציון

פרקנו מורכב פסקאות פסקאות, הקשורות זו בזו כחוליות בשרשרת. בדומה לפרקים הקודמים, אף הנבואה בפרקנו מכוונת לעליית אשור על ירושלים, והיא מנבאת על הישועה ונפילת אשור, ועל תפארתה וזיכוכה המוסרי של ירושלים שיבואו בעקבותיה. נסקור בקצרה את מהלך הפרק:

פסוק א הוא נבואת פורענות ל׳שודד׳, כינוי המכוון לסנחריב מלך אשור.

ב-ו כוללים תחינה ובקשה לישועת ה׳, ודברי שבח לה׳ על ישועתו.

ז- יג מתארים תהליך דומה – פותחים בצעקת המלאכים ובכיים, וכנגדם מתארים את קימת ה׳ לישועה.

יד-טז מנגידים את החטאים, החוששים לגור בציון בעקבות ישועת ה׳, אל הצדיקים שיזכו לשכון בתוכה בבטחה ולראות ביופיה ובעוצמתה [יז-כד].

לפרקנו יש מקבילות בכמה פרקי תהילים – י"ב, ט"ו, מ"ח.

א. בפסוקים יד-טז מובאת רשימת תכונות מוסריות המאפיינות את הרוצה לגור בציון ולהסתופף בחסות ה׳.

1) הפסקה פותחת בחששם של החטאים והחנפים לגור בציון – ׳מי יגור לנו אש אוכלה׳. ממה נובע חשש זה? התייחסו לסמיכות לתיאור גבורת ה׳ בפסוקים י-יב.

2) הרשימה כוללת שלושה צמדים של תכונות. עימדו על מאפייני כל צמד ועל היחס בין הצמדים. לפסקתנו יש מקבילה בתהילים ט"ו - שימו לב לדמיון במבנה ובתוכן. חישבו – מה משותף לכל התכונות המתוארות כאן, ומהי הדמות הראויה העולה מהן?

ב. עימדו על ההבדל בין תיאור המגורים בציון בעיני החטאים [יד] וביחס לצדיקים [טז], כיצד ניתן להסביר את הניגוד הקוטבי בין שני התיאורים? 

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"