הושעת א-להים או הושעת ה'?

מקובל לחלק את המזמור לשני חלקים, מלבד הכותרת (א-ב): בחלק הראשון (ג-ה) מופיעה תפילה של המשורר ובחלק השני (ו-ט) מתוארת הישועה. מכיוון שבכל חלק יש עוד רכיבים נראה שיש לחלק את המזמור לארבעה חלקים: בחלק הראשון (ג-ד) המשורר פונה לא-להים בבקשה שישמע לתפילתו. בחלק השני (ה) המשורר מתאר את צרתו. בחלק השלישי (ו-ז) המשורר אומר כי הוא בטוח בהושעת הא-להים אותו ובחלק הרביעי (ח-ט) המשורר מעיד על עצמו שהוא יודה לה' כשיושיעו.

לא תמיד כדאי ללמוד משינויי שמות א-להים, אך במקרה הזה בשלושת החלקים הראשונים המשורר משתמש בשם 'א-להים' ואילו בחלק האחרון הוא משתמש בשם 'הוי"ה'. ייתכן שאין זה מקרי: המשורר מסוגל לומר את שם הוי"ה, שמו הפרטי של ה', רק לאחר ההושעה. עד ההושעה הוא נוקט בשמו הכללי.

המזמור עטוף באינקלוזיו (=מסגרת): המשורר פותח בבקשה "א-להים בשמך הושיעני" (ג) ומסיים ב"אודה שמך ה' כי טוב" (ח).