הוויכוח היהודי

חלון הקשבה נדיר לוויכוחים הסוערים ביהודה בסוף ימי בית ראשון, מאז חורבן שומרון, ומאז חורבן לכיש ושפלת יהודה בידי סנחריב -

"הדבר אשר דִבַּרתָ (=ירמיהו) אלינו בשֵם ה' -
איננו שֹמעים אליך; כי עָשֹׂה נעשה...
לקַטֵר לִמְלֶכֶת השמים (=אִשְתַר, 'מלכת' השמים)...
כאשר עשינו אנחנו ואבֹתינו, מלכינו ושרינו (=בימי מנשה),
בערי יהודה וּבחֻצוֹת ירושלִַם - וַנִשְׂבַּע לחם,
ונהיה (בחיים) טובים, ורעה לא ראינו;
וּמִן אז חָדַלנוּ לקַטֵר לִמְלֶכֶת השמים והַסֵך לה נסכים
(=בימי יאשיהו) חָסַרנוּ כֹל, ובחרב וברעב תַמְנוּ" (טז-יח)

עבור יראי ה' ותלמידי הנביאים בימי חזקיהו, העיקר היה הנס של הצלת ירושלִַם;
עבור השואפים להשתלב במרחב (האלילי) העיקר היה אבדן האמונה ב"שמע ישראל";
חסידי ההשתלבות ראו את מנשה כמלך הטוב ביותר שקם ביהודה - 55 שנות רגיעה ויציבות בלי מסעות עונשין אשוריים;
יראי ה' ותלמידי הנביאים נרדפו והוצאו להורג בידי מנשה - מנשה שיא הרֶשַע, והסיבה העיקרית לחרון אף ה';  
חסידי ההשתלבות ראו ביאשיהו אסון -  קנאות דתית ולאומית, ורדיפת עובדי אלילים;
יראי ה' ראו ביאשיהו נֵס מופלא - חזרה לפסח חזקיהו, לתורה ולדרך הנביאים - יהודה התעצמה וחזרה לשפֵלה ולצפון;
חסידי ההשתלבות: נפילת יאשיהו במגידו - תוצאה בלתי נמנעת של מדיניות הרפתקנית;
יראי ה': נפילת יאשיהו - תחילת ההידרדרות לחורבן - יהויקים - חזרה לשֵפֶל ולרֶשַע של מנשה ברדיפת הנביאים;

יהודים תמיד מתווכחים - מי אשם בצרות ובמרורים שספג דור שלם במדבר, ביציאת מצרים? לפי 'מפלגת' דָתָן ואבירם, משה הוא האשם - לפי משה ויהושע, דָתָן ואבירם (ודומיהם) אשמים. אין שום סיכוי לשכנע בוויכוחים המתנהלים עד היום - יש רק נקודת הכרעה אחת:

לולי הנביאים ותלמידיהם לא היינו קיימים, ולא היה שום ויכוח.  

באדיבות אתר 929