הגאולה מתרבות מצרים

משא מצרים, שבסופו עוזבת מצרים את אליליה ויודעת ועובדת את ה׳, משלים את תמונת חזון אחרית הימים של ישעיהו. המשא נחלק לשני חלקים: הראשון (א-טו) מתאר את שלבי הפורענות שתבוא על מצרים, והשני (טז-כה) עוסק בתהליך התיקון ההדרגתי עד לעבודת ה׳ שלמה שיתחיל במצרים ויתפשט גם לאשור. התהליך מקביל לתהליך יציאת ישראל ממצרים, החל משלבי השעבוד, השלטת הרודן והמכות, ועד לידיעת ה׳ ועבודתו. הנקודה המפתיעה בפרק היא שמצרים עצמה היא שעוברת את תהליך הגאולה.
מצרים מסמלת בתורה את היפוכו הרוחני של עם ישראל, מבחינה מוסרית ודתית כאחד. יציאת מצרים איננה רק יציאה מהשעבוד, אלא מבטאת התנגדות לכל מה שמייצגת מצרים. מצוות רבות בתורה מנוסחות כניגוד למה שאירע במצרים, והתורה מצווה שלא לעשות כמעשה מצרים. משא מצרים מרחיק לכת והופך את יציאת ישראל ממצרים לאבטיפוס לגאולה באשר היא, שאפילו המצרים עצמם יזכו בה.

א. עקבו אחרי שלושת שלבי הפורענות שיבואו על מצרים (1: א-ד; 2: ה-י; 3: יא-טו). שימו לב אלו מסמלי גאוותה השונים של מצרים נפגעים בכל שלב.

ב. חכמת מצרים (שלב 3) היתה מפורסמת בעולם העתיק, ועליה היתה גאוות המצרים (ראו למשל מל"א ה׳,י). מצאנו בעבר אבדן עצות דומה של חכמי מצרים, בסיפור חלום פרעה (בראשית מ"א). מי הצליח להתמודד עם בעיה זו ומדוע (מ"א,טז)? מה ניתן ללמוד מכאן על אבדן העצות בנבואתנו?

ג. תהליך התיקון מורכב מארבעה שלבים, הפותחים במילים ׳ביום ההוא׳. עימדו על ההדרגה הקיימת בתהליך זה בהיבטים שונים.

ד. עיינו בפסוקים יט-כב, מהיכן נובעת ידיעת ה׳ ועבודתו במצרים? שימו לב לדמיון הרב שבין תיאור ישועת מצרים כאן לדברי ה׳ למשה על ישועת ישראל במעמד הסנה (שמות ג׳,ז-ט).

ה. פסוקים כד-כה מתארים את מערכת היחסים בין ישראל לאימפריות הסובבות אותה. עמדו על הדמיון ביניהם ובין דברי ה׳ לאברהם בתחילת דרכו (בראשית י"ב,ג). מהו ייעודו העליון של עם ישראל לפי פסוקים אלה?

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"