אנשים המקיימים רק חלק מהמצוות, ממחישים מהו הרובד הבסיסי ביותר של היהדות. זהו הרובד שניתן עוד לפני מעמד הר סיני, במרה.  

 

קיים מגוון רחב של אפשרויות להבנת החוק והמשפט שניתנו לנו במרה: החל מן הביאור שלפיו במרה הצטווינו על עניינים מוסריים כלליים, דרך הסבורים שהדגש הוא על ערכי הבית והמשפחה, או אלו הסבורים שניתנו לנו מצוות שעניינם בסדר הציבורי. אלו שסבורים שנטבעו בנו אפיקי ציווי מגוונים, או אחרת, שניתנו לנו הנהגות ודרך ארץ. יחד עם אלו הסבורים שאמונה באל אחד וייחודו הייתה התוכן המרכזי של האירוע וכן אלו הסבורים שהגישה לארון הספרים היהודי הוא שקדם למעמד הר סיני.

המשותף לכל הדעות הללו, שהן מציגות יהדות רב רבדית ורב שכבתית. ישנו רובד בסיסי שעל גביו נבנית תורה שלימה. לאדם דתי השומר תרי"ג מצוות יש קוד בסיסי שיוצר את תודעתו כיהודי, ואולי אף קודם לכן, כבן אדם ובן נח. רק מאוחר יותר וכקומה נוספת ישנם תורה ומצוות שניתנו במעמד הר סיני. התפיסה הזו אינה רק עובדה היסטורית היא מבנה את התודעה היהודית שלנו.

דו"ח גוטמן (אביחי) שפורסם לאחרונה תיעד כיצד הרבדים הללו מוצאים את ביטויים באופן ברור וניכר לעין בחברה הישראלית. על פי הדו"ח רוב מכריע של הישראלים מעיד על עצמו שהוא מאמין באלוקים, בכל שכבות החברה מקיימים ושומרים על הפולקלור היהודי באמצעות הקפדה על סממנים יהודיים כדוגמת הדלקת נרות שבת וקידוש, טקסי חיים אחרים ומנהגי אבלות. צעידה בעקבות המידרג החברתי מגלה מהם תכני הקליפה ומה הם תכני הגרעין. מתוך הפרשה מתבאר שגישת האנשים המתועדים בסקר אינה המצאה אקראית, פרי 'שופינג' הלכתי. מתברר שגם אלה ששומרים רק חלק מן המצוות ממחישים וחושפים במעשיהם את השכבות הגאולוגיות של היהדות, מיהודי סיני ועד יהודי מרה. מאלו המקיימים ושומרים הלכה לפרטיה ודקדוקיה ועד אלו הנאמנים לברית הבסיסית. אלו מקיימים במעשיהם ובתודעתם את זיכרון ההליכה המשותפת במדבר בארץ לא זרועה. 

נערך ע"י צוות אתר התנך 

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר בית מורשה