היכן מתחבאת מלכת שבא, מה עם סיפור הנשים במשפט שלמה המפורסם ולאן נעלם אותו המלך "החכם מכל אדם"?
"שלמה בן דויד" השלים את מלכות אביו, וכך הוא מתואר בתשעת הפרקים המוקדשים לו ב'דברי-הימים' (-ב א עד ט), שמקבילים מאד לפרקי מלכים (-א ג עד י), ועם זה הקו העקרוני שנקט כותב 'דברי-הימים' אצל דויד נשמר גם אצל שלמה. החתונה עם "בת פרעה" (מלכים-א ג, א) הושמטה, כמו נישואי הנשים הנכריות בכלל!
אין זאת אומרת ש"בת פרעה" לא ידועה, כי היא נזכרת בפרק ח (יא; בהקבלה למלכים-א ט, כד), בתוספת הסבר מגונן מדוע בנה שלמה בית מיוחד לה, "כי אמר לא תשב אשה לי בבית דויד מלך ישראל, כי קֹדש המה [אולמותיו], אשר באה אליהם ארון ה'".
גם הסיפור על "שתים נשים זֹנות" (מלכים-א ג, טז-כח), כמבחן ליכולתו של שלמה להוציא משפט אמת לאור גם במקרים קשים ומזעזעים, וכשאין שום ראיות, לא הובא ב'דברי-הימים'.
יתר על כן, בקשתו הייחודית של שלמה נוסחה במילים שונות, ומתפרשת אחרת – "ונתת לעבדך לֵב שֹמֵע לִשפֹּט את עמך, להבין בין טוב ורע [במשפט המלך], כי מי יוכל לִשפֹּט (=להנהיג) את עמך הכבד הזה" (מלכים-א ג, ט). כך, בניסוח מתוחכם שמחבר את שני המובנים של 'שפט' בעברית המקראית, מתואר שלמה כמי שמבין מיד את נקודת האמת אפילו בדברים קשים של "שתים נשים זֹנות", ועם היכולת הזאת הוא גם מנהיג העם "הכבד הזה".
והנה, כותב 'דברי-הימים' ויתר על כפל המשמעות (יחד עם סיפור הנשים), ופירש את הבקשה כולה רק על הנהגת העם: "חכמה ומדע תן לי, ואֵצְאָה [כמנהיג] לפני העם הזה, ואָבוֹאָה [משדה המערכה], כי מי יוכל לִשפֹּט את עמך הזה, הגדול" (א, י).
"חכמה ומדע", במקום "לֵב שֹמֵע... להבין בין טוב לרע" – הבדל קטן – ועמוק!
גם ההליכה לגבעון התפרשה ב'דברי-הימים' באור חיובי עם הסבר מפורט, ובלי נימת הביקורת הנשמעת בספר מלכים. "וַיֶאֱהַב שלמה את ה' ללכת בחֻקוֹת דוד אביו, רק בבמות הוא מזבח ומקטיר; וילך המלך גִבעֹנה לִזְבֹּחַ שם, כי היא הבמה הגדולה, אלף עֹלות יעלה שלמה על המזבח ההוא" (מלכים-א ג, ג-ד). "רק בבמות"! – "על המזבח ההוא"!
"וַיֵלכוּ וכל הקהל עִמו לַבמה אשר בגבעון, כי שם היה אֹהל מועד הא-להים, אשר עשה משה עבד ה', במדבר; אבל ארון הא-להים העלה דויד מקרית יערים בַּהֵכין לו דויד, כי נטה לו אֹהל בירושלִָם; ומִזבַּח הנחֹשת אשר עשה בצלאל בן אורי בן חוּר, שם (=בגבעון) לפני משכן ה', וַיִדְרְשֵהוּ שלמה והקהל; ויעל שלמה שם על מִזבַּח הנחֹשת לפני ה', אשר לאֹהל מועד [בלי הארון], ויעל עליו עֹלות אלף" (א', ג-ו).
לעומת כל אלה, הקטע האחרון בפרק (א, יד-יז) הועתק במדויק (בשינויי כתיב קלים, ובהוספת מילה אחת), ממלכים(-א י', כו-כט), וברור, שספר מלכים היה מונח לפניו, כמות שהוא לפנינו.