הארץ הזאת

אבר(ה)ם חזר ממצרים, ולוט עדיין "עִמו" – זהו המשך וסיום לסיפור הפרק הקודם.
בראשית דרכו של אבר(ה)ם בארץ, באלון מורה, נראה אליו ה' ואמר לו "לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת" (בראשית יב, ז). אבל לא לך. 'לך אתן את הארץ הזאת' לא כתוב בשום מקום. זה ניסוח שחצני שאנשים המציאו בימינו.
אחרי שלוט התעשר בעצמו הוא בחר להיפרד. הריב בין הרועים על מרחבי המרעה, היה בו גם ריב מוסרי – מי שחושב שהכול שייך לו (כמו רועי לוט) עלול גם לגזול ולרעות בשדות של אחרים (רש"י לפסוק ז). לוט אמנם ייקח מאבר(ה)ם את מצוות הכנסת האורחים, אבל הם נפרדו "אִישׁ מֵעַל אָחִיו" (יג, יא).
הפירוד הזה היה קשה לאבר(ה)ם, שניסה להציע הצעות גישור – לחלק את ההר בין שמאל (=צפון) לימין (=דרום). אבל לוט בחר לנתק את הקשר בכל המובנים, ופנה אל כיכר הירדן, עד סדום.
"וַה' אָמַר אֶל אַבְרָם אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט מֵעִמּוֹ – שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה, כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם" (יג, יד-טו).
רק כעת "לך אתננה ולזרעך" – אבל בלי לוט, מי יהיה זרעו של אבר(ה)ם, שילדים לא היו לו עדיין?
"קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה" (יג, יז), זה יפה מאוד (גם לימינו), אבל איפה 'זרעך'? השאלה הזאת תלויה ועומדת לקראת הפרקים הבאים.
 

באדיבות אתר 929