האקרוסטיכון - שבח המזמור או חסרונו?

מזמור קמ"ה מסודר על פי סדר האלפבית, אך חסר בו פסוק לאות נ. מסביר רבי יוחנן את היעדרו של פסוק זה: "מפני מה לא נאמר נו"ן באשרי? מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל דכתיב "נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל"". בתרגום השבעים מופיע פסוק המתחיל באות נ', ונוסחו "נאמן ה' בדבריו וחסיד בכל מעשיו". עם חשיפת מגילות קומראן התגלה באחת המגילות פסוק זה בעברית, ושם נכתב "נאמן אלוהים בדבריו וחסיד בכל מעשיו". פרופ' פלוסר שיער כי מדובר בתוספת שבאה להשלים את האלפבית, וזאת משום שבשונה מכלל המזמור שבו משתמשים בשם המפורש פסוק זה משתמש בשם "אלוהים" דווקא.

האם מבנה האקרוסטיכון הוא שבח המזמור או חסרונו? עיינו בדברי המפרשים הבאים:

רד"ק בפירושו למזמור קי"א: זה המזמור נאמר באלף בית... והוא מזמור נכבד, ידבר בו להתבונן במעשי האל ולזכור תמיד נפלאותיו... וכל מזמור שנאמר באלף בית, נראה כי לפי גדלו והדברים הנכבדים שנאמרים בו נאמר כן (בסדר אלף בית) ברוח הקודש.

בעל הביאור בפתיחה לפירושו לתהילים כ"ה: א) מליצת אותן השירים לא תהיה נשגבת כל כך כמליצת אילו השירים אשר תיקנם המשורר מכל וכל כפי התפעלות נפשו, בלי לתת מועקה בדעתו לשמור את סדר הא"ב בפסוקיהם, כי בעת אשר יחשוב למצוא מאמר המתחיל באות הראוי לבוא עתה כפי הסדר, תתקרר נפשו ותאבד קצת מהתפעלותה פעם מעט ופעם הרבה הכול כפי זמן ההפסק, כידוע לכל משכיל בדרכי הנפש.

ב) לא יחוברו מאמריהם חיבור נאה אבל יהיה כל אחד בפני עצמו מאמר משכיל מוסר בלי המשך מה גם אל המאמר הקודם גם אל המאמר שלאחריו. ויש שיחברו ב' או ג' או ד', אך כולם לא יחברו. הנמשך מזה שתוכל לחסר מאמר אחד או איזו מאמרים מן השיר בלי שתאבד קצת מן הענין הכולל, ותפקד אם כן האחדות המקובלת על הנפש.

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"