האם סנחריב יצליח?

כשמת סרגון (ראו לעיל פרקים י"ג ו-י"ד) עצרו אנשים נשימה בכל המרחב לתצפית – האם יצליח סנחריב (681-705 לפנה"ס) להשתלט על האימפריה, או שהיא תתפרק; קבוצות המורדים הרימו ראש בכל מקום.

סנחריב יצא תחילה (703 לפנה"ס) לדרום-מזרח, והכניע את בבל, זו שאביו סגד לאליליה; עֵילָם ומָדַי (מדרום-מזרח לבבל) היו הגב והתמיכה למרד הבבלי נגד אשור; אלה הן ה"סוּפוֹת בנגב" (א) של "מַשָׂא מדבר-יָם" (המדבר שמגיע עד למפרץ הפרסי):

"חָזוּת קָשָה הֻגַד לי:
הבוגד – בוגד (בבבל נגד אשור),
השודד – שודד,
עֲלי עֵילָם – צוּרי מָדַי..." (א-ב).

הצופים המבוהלים (ג-ד) לא ידעו להכריע, האם ניצח סנחריב?!

בינתיים (701 לפנה"ס) יצא סנחריב למסע המלחמה הידוע נגד ערי הפיניקים, נגד ערי פלשת (בראשות מלך אשקלון), ונגד 'חזקיהו היהודי', בעיקר בלכיש.

לזמן מה (694-699 לפנה"ס) המליך סנחריב בבבל את בנו ('אַשוּר-נָדינ-שוּמי'), ואז תפסו אותו הבוגדים באשור והסגירו אותו לעילם, שם נרצח. רוב הצופים במרחב חשבו שעֵילָם היא הכוח העולה, וסנחריב, אחרי הישגיו במערב, וכישלונו מול ירושלים, לא יצליח, האימפריה תתרסק, והמרחב כולו יזכה שוב בחירותו.

"כי כֹה אמר אלי א-ד-נ-י:
לֵך הַעֲמֵד הַמְצַפֶּה,
אשר יִראֶה יַגיד... (ו-ח)".

למרבה ההפתעה (כדברי הצופה-הנביא; ט-י), אחרי שנים של אי הכרעה, כבש סנחריב שוב את בבל (689 לפנה"ס), נקם את רצח בנו, ובהיפוך לדרכו של סרגון אביו, הוביל את פסילי האלילים הבבליים בהשפלה גדולה לנינוֵה:

"והנה זה בא רכב איש צמד פרשים,
ויַעַן ויאמר:
נפלה נפלה בבל,
וכל פסילי אלהיה שִבַּר (סנחריב) לארץ" (ט).

במקביל חיזקו האשורים את שליטתם בשבטי המדבר, "דוּמה" ו"שֵׂעיר", "בַּעְרָב" וב"תֵימָא", ב"אֹרְחוֹת דְדָנים" וב"בני קֵדָר".

באדיבות אתר 929