האם נצום השנה בתשעה באב?

צומות על החורבן לא נזכרו כלל בספר מלכים ובספר ירמיהו, וגם במגילת איכה אינם. הצומות נזכרו בתנ"ך (בפעם היחידה) כשהתעוררה השאלה האם הגיע זמן לבטלם – "הַאֶבְכֶּה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִשִּׁי"? (=בחודש אב). שאלה זו עלתה בשנת ארבע לדריוש (518 לפנה"ס), בחודש כסלו, במלאת שנתיים לייסוד היכל ה' (חגי ב, טו-יח), כשהמקדש עמד באמצע בנייתו.*

לכאורה זו שאלה מחוכמת – בית המקדש עדיין לא בנוי, אך כבר לא חרב, ואם הצום נקבע על החורבן, אולי כבר פקע חיובו?!

ואולם, הנביא זכריה מביע בתשובתו ביקורת חריפה על עצם השאלה, ועל התגובות ביהודה ובירושלם לאזהרות הנביאים מפני חורבן, בגלל אובדן האמת, החסד והרחמים, איש לאחיו:

וַיְמָאֲנוּ לְהַקְשִׁיב,
וַיִּתְּנוּ כָתֵף סֹרָרֶת
וְאָזְנֵיהֶם הִכְבִּידוּ מִשְּׁמוֹעַ;
וְלִבָּם שָׂמוּ שָׁמִיר**
מִשְּׁמוֹעַ אֶת הַתּוֹרָה
וְאֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁלַח ה'...
בְּיַד הַנְּבִיאִים הָרִאשֹׁנִים,***
וַיְהִי קֶצֶף גָּדוֹל מֵאֵת ה'... (ז, יא-יג).

בזה הנביא הסביר לנו שאין צמים מפני החורבן, אלא מפני הסיבות שגרמו לחורבן; כל עוד שרירות וקיימות הסיבות שגרמו לחורבן, הצום הכרחי; אפילו אם בית המקדש יעמוד על תילו, עדיין הצום הכרחי כדי למנוע חורב – הצום הוא קריאה לתשובה ולתיקון.

אפשר אף לומר זאת ביתר חריפות – הסיבות לחורבן, הן הן החורבן!

________________________________

* הבנייה הסתיימה בשנת שש לדריוש (בג' באדר, עזרא ו' טו)
** הצירוף הנדיר של לב ושמיר מוביל לנבואת ירמיהו (י"ז א): "חטאת יהודה כתובה בעט ברזל, בְּצִפֹּרֶן שמיר, חרושה על לוח לִבָּם..."
*** הביטוי 'נביאים ראשונים' על נביאי בית ראשון יש לו היגיון רב; גלגולו המאוחר כשם לספרי יהושע-מלכים, איננו מדויק, מפני שספר מלכים וספר ירמיהו הם בני אותו הזמן

באדיבות אתר 929