האם השכינה עדיין שורה בהר הבית?

"ה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ, ה' בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ, עֵינָיו יֶחֱזוּ, עַפְעַפָּיו יִבְחֲנוּ בְּנֵי אָדָם" (תהילים י"א, ד)

שמות רבה (שנאן) פרשת שמות פרשה ב ד"ה ב, ב ומשה 

"ה' בהיכל קדשו, ה' בשמים כסאו" -

אמר רב שמואל בר נחמן: משחרב בית המקדש נסתלקה שכינה לשמים, שנאמר: "ה' בשמים הכין כסאו" (תהילים ק"ג, יט).

ור' אלעזר אמר: לא זזה השכינה מתוך ההיכל, שנאמר: "והיו עיני ולבי שם כל הימים" (מלכים א ט', ג), וכן הוא אומר: "קולי אל ה' אקרא ויענני מהר קדשו סלה" (תהילים ג', ה), אף על פי שהוא חרב, האלהים לא זז משם בקדושתו. וראה מה כורש אומר: "הוא האלהים אשר בירושלים" (עזרא א', ג), אף על פי שהוא חרב, האלהים לא זז משם.

אמר ר' אחא: לעולם אין השכינה זזה מכותל מערבי, שנאמר: "הנה זה עומד אחר כתלנו" (שיר השירים ב', ט). "עיניו יחזו, עפעפיו יבחנו בני אדם" (תהילים י"א, ד).

אמר ר' ינאי: אף על פי ששכינתו בשמים, עיניו יחזו עפעפיו, יבחנו בני אדם. 

שמות רבה - מדרש אגדה לספר שמות. המדרש מורכב משני חלקים (חלק א - על פרקים א'-י'; חלק ב - על פרקים י"ב-מ') השונים זה מזה באופיים והם נוצרו, ככל הנראה, בזמנים שונים. החלק הראשון מאוחר יותר לשני והוא כנראה קיבל את צורתו הסופית רק לאחר המאה ה-11 אם כי נשתמרו בו בוודאי גם מדרשים קדומים. בחלק הראשון מובאים פירושים כמעט לכל פסוק בעשרת הפרקים הראשונים של הספר. החלק השני הוא חלק מספרות 'מדרשי התנחומא' העוסק בפסוקים הראשונים של כל 'סדר מקראי', סדר הקריאה שהיה נהוג בארץ ישראל. (מתוך: ע' רייזל, מבוא למדרשים, מכללת הרצוג תשע"א)