האחרית המרה

בפרק ל"ט מתוארת אחריתה המרה של ירושלים, שלאחר מצור ממושך של כשנה וחצי הובקעו חומותיה. מאמציו של ירמיהו לשכנע את העם להיכנע, לקבל את עול בבל ובכך להציל את העיר מחורבן, עלו בתוהו, והעיר נפלה בידי הבבלים. נבואותיו של ירמיהו התגשמו במלואן: העיר, ובתוכה המקדש, נחרבו ונשרפו באש, שארית יושבי ירושלים הנצורים הוגלו לבבל, וצדקיהו, שביקש להימלט מהבבלים, נתפס ונענש באכזריות מרובה. אך גם בתוך התיאור הקשה של החורבן נראים ניצני תקווה: נבוזראדן מותיר שארית בארץ ומפקיד עליהם את גדליהו בן אחיקם (י), ומציל בהוראת נבוכדראצר את ירמיהו (יא-יד). הפרק נחתם בנבואת הצלה שניבא ירמיהו קודם החורבן, בחצר המטרה, על עבד מלך הכושי שהצילו ממוות בבור הטיט (טו-יח).

א. השוו את תאריך הבקעת חומות ירושלים בפרקנו (פסוק ב) לתאריך במשנה תענית ד,ו, ועימדו על הסתירה ביניהם: ׳בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות ובטל התמיד והובקעה העיר ושרף אפוסטמוס את התורה והעמיד צלם בהיכל׳.

לסתירה זו ניתנו פתרונות שונים בשני התלמודים. שימו לב להבדל העקרוני ביניהם ועמדו על משמעותה הרוחנית של התשובה המובאת בירושלמי:

תלמוד בבלי: ׳ ׳הובקעה העיר׳ - בשבעה עשר היה, והרי כתוב ׳בחדש הרביעי בתשעה לחדש ויחזק הרעב בעיר׳, וכתוב אחריו ׳ותבקע העיר...׳. אמר רבא: לא קשה. כאן בראשונה (בחורבן בית ראשון), כאן בשניה (בחורבן בית שני). ששנינו: בראשונה הובקעה העיר בתשעה בתמוז, בשניה בשבעה עשר בו.׳

תלמוד ירושלמי: ׳כתוב ׳בתשעה לחדש הובקעה העיר׳ ואתה אומר כך? אמר ר׳ תנחום בר חנילאי: קילקול חשבונות יש כאן... (משל) למלך שהיה יושב ומחשב חשבונות, באו ואמרו לו נשבה בנך ונתקלקלו חשבונותיו, אמר: יעשה זה ראש לחשבונות׳.

פירוש ׳קרבן העדה׳ לתלמוד הירושלמי: ׳מרוב הצרות טעו בחשבונות, ולא רצה המקרא לשנות ממה שסמכו הם, לומר כביכול אנכי עמו בצרה׳.

ב. ׳וַיָּבאֹוּ כּלֹ שָׂרֵי מֶלֶךְ-בָּבֶל וַיֵּשְׁבוּ בְּשַׁעַר הַתָּוֶךְ׳ (ג)

1) השוו את התיאור כאן לתיאור בנבואת ההקדשה של ירמיהו (א׳,טו). מה משמעותה הסמלית של ישיבת מלכי הגויים בשערי ירושלים? היזכרו בתפקידם הסמלי של שערי ירושלים בנבואות ירמיהו (לעיל י"ז,כד-כז; כ"ב,א-ה).

2) ההקבלה הלשונית בין נבואת ההקדשה לתיאור החורבן בפרקנו מופיעה גם בהמשך הפרק. השוו את התיאור בפסוק ה לתיאור לעיל א׳,טז. התמקדו בביטוי המיוחד ׳לדבר משפט׳, ושימו לב לתוכן המקביל של דברי המשפט בשני התיאורים. כיצד מאירה נבואת ההקדשה את משמעות מעשהו של נבוכדראצר, ואת מי כביכול הוא מייצג כאשר הוא שופט את צדקיהו?

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"