האדם - טוב או רע?

מה פשר ההתיעצות עם המלאכים אם לברוא אדם כפי שמתואר במדרש? האם האדם הוא טוב או רע? והאם באמת כדאי לברוא אותו?

"וַיֹּאמֶר אֱ‑לֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם" (כו) – פסוק זה מעורר תמיהה גדולה מאד: וכי יש גורם נוסף המעורב בבריאה, והקב"ה מתייעץ איתו?

פירושים רבים ניתנו לפסוק זה, ונתמקד באחת האפשרויות (המופיעה במדרש בראשית רבה פרשה ח), לפיה ה' ברא מלאכים והתייעץ איתם לגבי בריאת האדם. חלק מהמלאכים התנגדו לבריאה והציגו את חסרונות האדם, וחלקם תמכו בבריאת האדם בגלל מעלתו וגדולתו.

לפי תיאור זה, תפקידם של המלאכים הוא לייצג עמדות שונות.

הדיון עם המלאכים מלמד אותנו שבריאת האדם לא היתה דבר מובן מאליו, אלא הושקעה בה הרבה מחשבה, ואפילו התלבטות, האם ראוי לברוא יצור כזה או לא.

נראה ששורש ההתלבטות נעוץ במורכבותו של האדם מחומר ומרוח, ובהיותו בעל בחירה חופשית, ומשום כך גם בעל יכולת להיטיב ולשפר את העולם מצד אחד, אך מצד שני גם בעל יכולת לקלקל את העולם ולהחריבו.

הדיון עם המלאכים מעלה את שני הצדדים של האדם, הטוב והרע. הקב"ה אמנם מחליט לברוא את האדם, אך ברקע עומד הדיון, ההתלבטות האם טוב לברוא אדם או לא. הקב"ה אינו צריך את המלאכים כדי להתייעץ אתם אם לברוא את האדם או לא. החלטתו של הקב"ה לברוא את האדם היא חד משמעית, ואין בה ספקות. ההתייעצות עם המלאכים משמעותה הדגשת מורכבות האדם והחידוש האדיר שבבריאתו על פני שאר הברואים – העובדה שמעתה נברא בעולם כוח יוצר, שבכוחו לפעול בעולם ולהיטיב עמו, אך יחד עם זאת בכוחו לפעול לרע, בניגוד לשאר הברואים שאינם בעלי בחירה ואינם בעלי יכולת הטבה או הרעה.

אולי זאת הסיבה לכך שלאחר בריאת האדם לא נאמר "וירא אלוקים כי טוב", בניגוד לשאר הברואים. בבריאת האדם אי אפשר עדיין לדעת האם "כי טוב", מפני שהדבר תלוי בבחירתו של האדם: אם ייטיב מעשיו הרי שבריאתו לטובה, ואם יקלקל מעשיו בריאתו אינה לטובה.

פרשת בראשית, המתארת את ראשיתו של עולם האנושות, מעמידה את המורכבות הזו כבר עם בריאת האדם, ומשאירה בחלל העולם את השאלה האם ייאמר על בריאת האדם "כי טוב".