בולטת וברורה ההקבלה בין שתי הקבוצות הראשונות בשירי המעלות, הן בלשון, והן בתוכן.

 

שירי המעלות - תהילים קכ עד קלד:
15 שירי המעלות מסודרים ב-4 קבוצות - 3 קבוצות עם 3 שירים בכל אחת, וקבוצה אחרונה עם 6 שירים, 3 מרכזיים, ו-3 לוויינים של השיר הגדול האחרון -  

1. קכ – קכא – קכב.

2. קכג – קכד – קכה; שתי הקבוצות הראשונות מקבילות.

3. קבוצת השיא: קכו – קכז – קכח.

4. הקבוצה החותמת, מקבילה לשתי הראשונות במזמורים העיקריים: קכט – קל – קלב, והמזמור הגדול החותם יש לו מזמור פותח - קלא; מזמור חותם - קלג, ומזמור ברכה חותם לכל שירי המעלות – קלד.

שירי המעלות: קכג – קכד – קכה
שעבוד – הצלה – ביטחון בהר ציון

שיר ראשון: מתוך עבדות ושִפלות, נשיאת עיניים לישועה מהאדון האמתי השוכן בשמים.
שיר שני: הצלה פלאית משיטפון, כמו ביציאת מצרים על ים סוף – ישועת ה'.
שיר שלישי: ההצלה תביא לירושלים חומת ביטחון, צדק לישרים, ו"שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל".

בולטת וברורה ההקבלה בין שתי הקבוצות הראשונות בשירי המעלות, הן בלשון, והן בתוכן – בשני מזמורים הפותחים, המתארים את הלחץ, את הסבל ואת הבוז (קכ וקכג), בולטת המילה "רַבַּת", בצורתה הקדומה (עם סיומת ת') והיא מבטאת את הזעקה 'די'!די לסבל משבטי המדבר, שחותרים למלחמה גם כשהם מבטיחים שלום בשקר! – די לשפלות ולבוז מאדונים גאוותנים השולטים בנו! (בין אם הם מואבים ועמונים, או פלשתים וארמים).

בשני המזמורים האמצעיים (קכא וקכד) מתוארת הצלה מופלאה מיד ה', והתיאורים מזכירים את "עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם וְעַמּוּד הָאֵשׁ לָיְלָה לִפְנֵי הָעָם" (שמות יג, כב) - "יוֹמָם הַשֶּמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה" - ואת קריעת ים סוף וטביעת האויב הרודף ב"מַּיִם הַזֵּידוֹנִים" - הביטוי המשותף לשני המזמורים הוא "עֶזְרִי מֵעִם/עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם ה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ".

שני המזמורים החותמים (קכב וקכה) חוגגים את ישועת ה' בירושלִַם, עם הצדק (שחייב להיראות לעיני כולם, כדי שצדיקים לא יתייאשו, ולא ישלחו ידם במעשי עוול), והקריאה לשלום על ירושלים ועל ישראל.

באדיבות אתר 929