דיאלוג נוקב

לכאורה, פרק ג' מהווה את הסיום והפתרון של הסיפור – העיר ניצלת מהפיכה והשליחות מצליחה. אולם חתימת הספר דווקא בפרק ד', המהווה את שיאו, מלמדת שתשובת נינוה איננה עיקרו של הספר כי אם דמותו של יונה. בעוד שהפרקים הקודמים כללו רק צעדים חד צדדיים, ללא דו שיח, הפרק פותח בדו שיח בין יונה לה' בתוך העיר (א-ד), ולאחריו דו שיח בין ה' ליונה מחוץ לעיר (ה-יא).

א. לאחר שתיקתו הגדולה בפרקים הקודמים מגלה יונה לראשונה את אשר על ליבו וחושף את סיבת בריחתו מלפני ה'. אולם גם בדבריו כאן לא ברורה לגמרי הסיבה.

עיינו בשני הפירושים הבאים וחישבו מה סיבת התנגדותו של יונה לתשובת אנשי נינוה לפי כל מקור?

1. רש"י פרק ד': וירע אל יונה - אמר עכשיו יאמרו העכו"ם שאני נביא השקר: הלא זה דברי - יודע אני שאם יחזרו בתשובה לא תחריבה ואהיה שקרן בעיניהם.

2. ירושלמי סנהדרין יא, ה: אמר רבי יונה יונה בן אמיתי נביא אמת היה. את מוצא בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא 'קום לך אל נינוה'... אמר יונה יודע אני שהגוים קרובי תשובה הן והריני הולך ומתנבא עליהם והם עושין תשובה והקב"ה בא ופורע משונאיהן של ישראל [=עם ישראל] ומה עלי לעשות - לברוח.. (ראו גם את התוספת המעניינת של ראב"ע בהשוואה למשה ולאלישע, שחי סמוך לדורו של יונה ולפי המדרש היה רבו: 'בעבור ראותו כי ישראל לא עשו תשובה יפחד שתבוא הרעה עליהם על כן יתפלל קח נא את נפשי כדרך 'מחני נא', וכאשר עשה אלישע במשחו חזאל').

ב. בפסוקים ה-יא מופיע הדיאלוג השני בין ה' לבין יונה. ישנה הקבלה בולטת בין הדיאלוג הראשון (א-ד) לשני במבנה ובסגנון: רעה, בקשת מוות, ותגובת ה'. אולם בעוד הדיאלוג הראשון משקף את תפיסתו של יונה, הדיאלוג השני משקף את תשובת ה' ליונה. מהי הרעה המטרידה את יונה בשני המקרים? התייחסו גם לתוספת בתגובת ה' ליונה בפעם השניה (ראו פסוקים ד, ט). שימו לב גם לאופיה של בקשת המוות בשני המקרים. מהי לדעתכם סיבת ההבדלים?

ג. 'ורחמיו על כל מעשיו'

תשובת ה' ליונה, החותמת את הפרק ואת הספר כולו ומהווה את שיאו, נלמדת כלקח ממעשה הקיקיון, אולם לקח זה אינו ברור. נסו להסבירו לאור המחלוקת בין יונה לה' בשאלת מקורה ותכליתה של התשובה בעולם: השוו בין ציטוט מידות ה' בדברי יונה (ב) למקורן בהתגלות ה' למשה (שמות ל"ד,ו-ז) התייחסו להבדלים שבין 'הערכים המובילים' אצל יונה ואצל ה'.

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"