דומה אבל שונה

אברבנאל ציין שבעים וארבעה הבדלים לשוניים בין שירת דוד בתהילים י"ח לשירת דוד בשמואל ב כ"ב, ובכל זאת הן נתפסות כאותה שירה.

נביא כמה אפשרויות להבנת העניין:

אפשרות אחת היא שעיקרה של השירה נתחברה בימי בחרותו של דוד, בהיותו בעיצומן של המלחמות, במרדפיו ובבריחותיו. פרקי השירה שימשו לו כפסוקי תפילה והודיה לפני הקרב ולאחריו. בתקופה הרבה יותר מאוחרת בחיי דוד, לעת זקנתו, שעה שכינס את מזמוריו, תפילות הקרב ושירי התודה לתוך ספר התהילים, עברו הללו עיבוד הולם בהתאם למגמת האוסף כולו.  זוהי שיטת האברבנאל.

הרב פרופ' עזרא ציון מלמד טוען ששירה זו התחברה לראשונה כעשרים שנה לפני מותו של דוד, וביסודה היא שירה ספרותית המעניקה חופש יצירה למשורר וזוהי נוסחת ספר שמואל. לקראת הכנסתו של הפרק לאוסף תהילים הוא עבר התאמה לקצב הזמרה והנגינה שהוא שקול ומדוד ביותר, ומכאן מוסברים רובם של השינויים בתהילים לשם איזון המשקל והקצב ומיעוטם לשם שיפור הסגנון וקישוט הצורה. נוסח תהילים הוא הנוסח המעובד לזמרה וכך אף מדגישה הפתיחה "למנצח לעבד ה' לדוד" (תהילים י"ח, א).

נוסף לשתי הגישות הנזכרות אפשר לציין אפשרות שלישית, זו המבדילה בתוך האוסף המקראי בשלוש דרגות מהותיות: זו של התורה, של הנביאים ושל הכתובים. הנחה זו מסבירה קשיים רבים בהשוואת המסופר בנביאים לעומת המושמט בכתובים וכך להיפך. נסתפק בדוגמה אחת. בספר דברי הימים באה הדגשה רבתי של תשובת מנשה, ואילו ספר מלכים מתעלם מתופעה זו לחלוטין. כלל יסודי זה משמש אף בפירוש ההבדלים שבין שתי הנוסחאות של שירת דוד, זו המופיעה בספר שמואל וזו המופיעה בתהילים. ספר שמואל מסווג בחטיבת הנבואה, ותהילים בחטיבת הכתובים, ומכאן כל רשימת השינויים.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא מתוך "עיונים בפרקי מקרא" ששודרו בקול ישראל