מלחמתה של דבורה היא לא רק מלחמת הגנה אלא גם מלחמת כיבוש של העמק. יהושע החל במלחמה מול יבין מלך כנען ודבורה המשיכה את המערכה. גם שירת דבורה, המזכירה את שירת יהושע, מלמדת על הקשר בין שתי המערכות.
פרשת דבורה מהווה ציון דרך בספר שופטים. זוהי המלחמה האחרונה במשך התקופה שאינה רק מלחמת מגן ושחרור אלא גם מלחמת כיבוש. המלחמה עם יבין לובשת דפוס ארכאי; יבין מלך כנען וסיסרא שר צבא חצור הם מושגים ישנים. כבר כמה דורות עברו מאז שחצור נכבשה ונשרפה על ידי יהושע ואין בה כנענים, יבין, או סבו שבשמו נקרא, נדחקו אז מחצור אל חרושת הגויים.
בכל זאת ציין הכתוב את כינויהם הקדומים והעניק למלחמה זו צביון של ימי הראשית. בכך קשר את פרשתנו אל ימי יהושע והורה שמלחמת דבורה נועדה לא רק להסיר את הלחץ הכנעני, כדרך שעשו כל השופטים לשוסי ישראל, אלא לכבוש את העמק ולהשלים את המאבק בכנענים. מכאן ואילך נעלמו הכנענים מן העמק ומן התנ"ך, ואיננו פוגשים בעמק יזרעאל צבאות מקומיים עד מלחמתו האחרונה של שאול בפלשתים.
דבורה היא השופטת היחידה שנקראת נביאה, היא אחרונה לתקופת הנפילים של כובשי הארץ. היא החזיקה בשיפולי גלימתם והמשיכה את מפעלם. הדור כולו נאחז במסירות הנפש הקדומה, התרומם למעשים נשגבים וזכה לשעה גדולה שאותה ביטא לאחר הנס בשירה גדולה. למרות מרחק הזמן בין יהושע לדבורה היא השלימה במעשיה את מפעלו וחתמה אותו בשירתה. שירת "מלכי כנען" (יהושע י"ב) ושירת "שמש בגבעון דום" (שם, י') של יהושע הושלמו בשירתה הגדולה של דבורה שסיימה וסיכמה את כל מסכת הכיבוש.
עוד על אותו עניין ניתן לקרוא בפוסט מאת נריה קליין 'שירה על כיבוש הארץ'
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הספר 'עוז וענווה – עיונים ביהושע ושופטים', בהוצאת מדרשת הגולן