גשר בין שמים לארץ

פרקנו כולל את אחת מנבואות התשובה המפורסמות ביותר שנקראת בתענית ציבור (ו-יג). בנבואה זו פונה הנביא לעם שבגלות וקורא לו לשוב אל ה׳, מעומק הגלות, בשעת הרצון שבה ה׳ מבקש לגאלו. לאורך הנבואה שזור רעיון ההתעוררות האלוקית עם ההתעוררות האנושית: ה׳ מתקרב לאדם, ועל האדם לנצל את שעת הרצון ולהתקרב באמצעות תשובתו. הן דבר ה׳ והן התשובה מסוגלים יחד לגשר על הפער העצום שבין שמים לארץ - בין אלוקים לאדם. הפרק פותח בנבואה קצרה (א-ה) המבטיחה לעם הקשוב לדברי ה׳ שבנבואה שיזכה לברית נצחית בדומה לברית הנצח עם דוד.

א. ׳דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב׳ - כלפי איזה מצב של העם מכוונת הקריאה לתשובה בנבואתנו (ו-ז)? ראו דברים ד׳,ז-כט:

׳כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו כה׳ אלהינו בכל קוראינו אליו.... ובקשתם משם את ה׳ אלהיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך... כי אל רחום ה׳ אלהיך׳.

ב. הנביא מדמה את הפער הבלתי נתפס בין דרך ה׳ לדרך בשר ודם - לגובהם של השמים ביחס לארץ. כיצד הדבר קשור לקריאה לתשובה בפסוקים הקודמים, ומהם דרכי ה׳ ומחשבותיו בנבואתנו? ראו את המקבילה לפסוקנו בתהלים ק"ג (ראו גם יחזקאל י"ח,כז).

ג. לאחר המחשת הפער בין ה׳ לאדם באמצעות דימוי השמים והארץ, בפסוקים י-יא מדגיש הנביא דווקא את החיבור ביניהם באמצעות דימוי הגשם. כיצד מאיר דימוי הגשם את משמעותו ותפקידו של דבר ה׳ בעולם? 

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"