גיל הגיוס - מאימתי?

הכתוב בפרקנו קובע את גיל הגיוס של בני לוי לעבודת המשכן: "זֹאת אֲשֶׁר לַלְוִיִּם מִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה יָבוֹא לִצְבֹא צָבָא בַּעֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד" (כד). חז"ל (חולין כ"ד א) עמדו על הסתירה בין הנאמר כאן ובין גיל הגיוס של בני לוי שנמסר לעיל בפרק ד', כג: "מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה...", והשיבו: "הא כיצד? עשרים וחמש – ללמוד; ושלושים – לעבודה".

ועדיין יש לתמוה: האומנם יש צורך בחמש שנות לימוד, לצורך משימה טכנית כה פשוטה כנשיאת המשכן? עלינו אפוא ללמוד מכאן שלא הכשרה מקצועית-טכנית לפנינו, אלא השתלמות רוחנית גבוהה, אשר נועדה להכשיר את נושאי כלי המשכן להיות ראויים למשימה כה נכבדה של נשיאת הארון, ובו לוחות העדות.

גיל הגיוס של הלווים יהיה לנו ל'פתח עיניים', להתמודדות עם שאלה רלוונטית יותר לימינו: מהו גיל הגיוס הנאות לכל יוצא צבא בישראל? התורה קובעת בפסקנות: "מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל" (א', ג). גיל זה גבוה מהנורמה המקובלת כיום בצה"ל, המגייס לשורותיו מבן שמונה עשרה שנה ומעלה; והדבר חריג עוד יותר על רקע המציאות שנהגה בימי קדם, להתחיל כבר מגיל שש עשרה בשיתוף נערים במערכות המלחמה.

נראה שאף כאן עלינו לומר, שהתורה לא קבעה את גיל הגיוס רק על פי הכושר הגופני, אלא בהתאמה לבגרות רוחנית – מתוך הכרה כי היציאה לצבא אינה 'משחק ילדים'! על האדם לצאת לצבא מתוך נכונות למסור את נפשו – להרוג ולהיהרג, ובנוסף החיים במערכות הצבא עלולים להביא לשחיקה מוסרית. הדבר מחייב מודעות עמוקה לערך המלחמה ויעדיה.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הסדרה 'מעט מן האור', בהוצאת ספריית בית אל בשיתוף תנועת אורות