על מעשיו הגדולים של יהושפט: הקמת מערכת משפט רחבה מנותקת מהמלך, ברית עם ממלכת ישראל, וביצור ערים
אחד מגדולי המלכים שקמו בירושלִַם היה יהושפט![1] הוא התאמץ לתקן כמה מבעיות היסוד של הממלכה מראשיתה – הפיכת הלויים למורי תורה בעם, ובניית מערכת משפט מקפת, שאיננה מבוססת על גאונות אינטואיטיבית של המלך, כמו אצל דוד, ובמיוחד אצל שלמה.
כאשר היה "דוד עֹשֶׂה משפט וצדקה לכל עמו" (שמואל ב ח', טו), היו אלה הכרעות משפטיות מעצבות דרך שקבע המלך דוד בעצמו, ובעיקר פתיחת השער למשפט המלך, לכל איש ואשה, שירצו לבוא לפני המלך ולשטוח את כל אשר רובץ עליהם. כך רואים מסיפור "האשה התקועית" (שמואל ב י"ד), וגם מֵחֶלקַת הלשון וגְנֵבַת הלב של אבשלום מול הבאים למשפט המלך (שמואל ב ט"ו, ב-ו);
כך רואים גם מהכרעת 'יחלוקו' בין ציבא למְפיבֹשֶת בן יונתן (שמואל ב י"ט, כה-לא), הכרעת פשרה, שאין בה צדק, וגדולי האמוראים, רב ושמואל[2] נחלקו עליה; מאותו סוג היו גם שתי הנשים הזונות, שבאו אל שלמה (מלכים א ג').
לעומתם, 'יהושפט' הקים מערכת משפט רחבה, שהתבססה בעיקר על הלוויים, לא הייתה תלויה בו אישית, ולא בגדולתו המשפטית; השם 'יהושפט' הוכיח את עצמו, בין אם ניתן לו בלידתו, או שנטל אותו לעצמו בעלותו למלוכה – כי ה' הוא השופט. "וַיַעֲמֵד שֹפְטים בארץ בכל ערי יהודה הבְּצֻרוֹת לעיר ועיר; ויאמר אל השֹפְטים: ראו מה אתם עֹשִׂים, כי לא לאדם תִשְפְּטוּ, כי לה', ועמכם [ה'] בדבר משפט; ועתה יהי פחד ה' עליכם! שִמְרוּ וַעֲשׂוּ! כי אין עִם ה' א-להינו עַוְלה, ומַשֹׂא פנים, ומִקַח שֹחַד" (י"ט, ה-ז).
*
במקביל הבין יהושפט את המחיר הנורא של הפילוג בין שתי הממלכות, יהודה וישראל, "וַיַשְלֵם יהושפט עם מלך ישראל" (מלכים א כ"ב, מה). במקום מלחמות האחים בין ירבעם ובעשא לבין אביה ואסא, במקום השתלטות יהודאית על אזור בית-אל, ונקמה ישראלית בין "מִצְפָּה" ל"הָרָמה", כרת יהושפט ברית צבאית מרחיקת לכת עם אחאב, במצב בו 'בית עמרי' כבר לא נחשב 'אָשֵם' בפילוג המלוכה.
בפרק הבא (י"ח, ג) נמצא את הניסוח המפתיע של הברית: "כמוני כמוך, וכעַמךָ עַמי, ועִמךָ במלחמה"! בלשון ספר מלכים(-א כב, ד) זה נשמע קצת יותר בוטה – "כמוני כמוך, כעַמי כעַמךָ, כסוּסַי כסוּסֶיךָ"! אבל יהושפט ביקש לדרוש מאת הנביאים "את דבר ה'" (מלכים א כ"ב, ה; י"ח, ד).
אחאב הכין ליהושפט הצגה 'נבואית' (עליה נקרא בפרק יח). יהושפט לא היה מרוצה, אבל שמר על הברית, והמחיר היה כבד. אחאב נהרג בקרב, ויהושפט ספג ביקורת נבואית קשה מבית (י"ט, ב); אבל המחיר היותר כבד יתגלה רק בדור הבא, כי ברית כזאת הייתה כרוכה בימים ההם ב'חתונה' פוליטית. "ויתחתן לאחאב" (י"ח, א), ובית דוד עתיד לשלם על טעות חמורה זו, בדם רב.
ועם כל זה, עצם הברית הצבאית בין יהודה לישראל, החזירה לעם ישראל עוצמה דומה לזו שהייתה לו בימי דוד ושלמה! זה (כנראה) הביא לכך, שנפל "פחד ה' על כל ממלכות הארצות אשר סביבות יהודה, ולא נלחמו עם יהושפט" (י"ז, י), וכך היה יהושפט פנוי לארגן מחדש את הביצורים, ואת הנציבים, את שרי החיל, ואת הכֹּהנים והלוים.
'דרישת שלום' מביצורי יהושפט, ראיתי (בחנוכה תשמ"ב, לפני פינוי סיני) בנאת המדבר הגדולה של עין אל-קודיראת (בצפון-מזרח סיני) המזוהה עם 'קדש ברנע'. שרידי מצודה ישראלית מהמאה העשירית לפנה"ס (=ימי דוד ושלמה); מעליה, שרידי המצודה מהמאה התשיעית לפנה"ס (=ימי יהושפט); ומעל שתיהן, המצודה מהמאה השמינית לפנה"ס (=ימי עוזיהו). פגישה מרתקת עם ביצורי יהושפט בדרך העתיקה לאילת ולעציון גבר.
__________________
[1] בספר מלכים המרחיב על מלכי ישראל, מתואר אחאב בפרקים רבים, ואילו יהושפט מתואר רק כ'צל' של אחאב במלחמה על "רמו גלעד" (מלכים-א כ"ב); רק ב'דברי-הימים' מתואר יהושפט במלוא כוחו והישגיו.
[2] שבת נו ע"ב – אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שאמר דוד "אתה וציבא תַחלְקוּ את השדה", יצתה בת קול ואמרה לו: 'רחבעם וירבעם יחלקו את המלוכה'!