גאולה בחסד תתרחש, ובעצם כבר מתרחשת בחלקה לנגד עינינו המשתאות כיום, כאשר יגולו רחמיו של ה' על מידותיו והוא יגאל את עמו גם בלא שעשו תשובה. כזאת היא הגאולה המתוארת בפרקנו.
מן המפורסמות היא, שיש שתי דרכים לגאולה. הן מרומזות בפסוק בפרק הבא: "בְּעִתָּהּ – אֲחִישֶׁנָּה" (ס', כב). זכו - אחישנה, לא זכו - תבוא הגאולה בעיתה (סנהדרין צ"ח, ב).
בצד הצמד הניגודי הזה קיים גם צמד ניגודי נוסף, דומה לו אך לא בהכרח זהה: גאולה בזכות וגאולה בחסד. גאולה בזכות תתרחש כאשר עם ישראל ישוב בתשובה, ויהיה זכאי לה. גאולה בחסד תתרחש, ובעצם כבר מתרחשת בחלקה לנגד עינינו המשתאות כיום, כאשר יגולו רחמיו של ה' על מידותיו והוא יגאל את עמו גם בלא שעשו תשובה.
פרק נ"ט בישעיהו הוא נבואה של גאולת החסד. חלקו הראשון של הפרק מונה את חטאיהם של ישראל ללא רחם: העוונות מבדילים בין העם לאלקיו (ב, יב), הידים מגואלות בדם והלשונות בדברי שקר ועוולה (ג), הכפיים פועלות חמס (ו), הרגליים רצות לרע והראש הוגה מחשבות אָוֶן (ה), כדברי נבואת הפתיחה של הספר כולו: "מכף רגל ועד ראש אין בו מתום" (א', ו). משכך, אין צדק ואין משפט (ד), אין צדקה (ט) האמת נעדרת (טו) ואין ישועה (יא).
כמו בסרטי אימה ואפוקליפסה, העולם מתפורר: הוא מתמלא בנחשים ארסיים (ה) ומתפורר כקורי עכביש (ה-ו), הכל מגששים כעוורים בחשכה (ט-י), ובמקום שיח אנושי נשמעים קולות בני האדם כנהמת דובים והגיית יונים (יא).
והנה, בשונה מנבואת פרק א', בו אחרי התיאור של הרשע המשתולל יוצאת קריאה לעם לשוב בתשובה: "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה" (א', כז), בפרק נ"ט אין שום קריאה שכזאת. הקב"ה משתומם על כך שאין איש שאפשר לסמוך עליו ויוצא להשיג את הצדק בכוחו ובעוצם ידו (טז). הוא נוקם באויביו (יז), גומל לרשעים כראוי להם (יח), ומביא גאולה לציון (כ). התשובה מגיעה רק אחרי מהלכי הנקמה והישועה. "שבי פשע" מופיעים רק אחרי מהלכי הגאולה (כ) ובזאת מתקיימת הברית של ה' עם עמו.
את עצמת הנקם, הקנאה (יז) החמה והגמול האלקי (יח) אנו מכירים לצערנו היטב. עתה אנו מצפים להשלמת המהלך של "ובא לציון גואל" (כ), ומימוש הברית בשלמותה.