חטאי הגאווה הם הגורמים לשליטים, רובם ככולם, להתעלם מחוק ההיסטוריה החורץ גורלות ביד ה'. 

 

ה' אחד מנהל את ההיסטוריה תמיד, אבל מנצחים רואים תמיד רק את עצמם – דווקא כשמעצמה נופלת אפשר לראות יותר בקלות את יד ה' –

במלחמת העולם הראשונה התרסקו תרבויות אירופיות ותרבויות מזרח-תיכונית בנות מאות שנים: הקיסרות הגרמנית, הקיסרות האוסטרו-הונגרית, הקיסרות הרוסית והקיסרות העות'מנית התפרקו, והחל להתעצב עולם חדש.

במלחמת העולם השנייה הושמד המן הנאצי, עם הקיסרות היפנית.

במלחמת העולם השלישית (='הקרה', הגרעינית, עם הטילים בחלל, 45 שנה) נשברה הדיקטטורה הסובייטית והתרסקה תפיסת העולם הקומוניסטית.

במלחמת העולם הרביעית מול הטרור האִסלאמי (שפרצה ביום נפול המגדלים במַנהֶטֶן), עוד אין הכרעה.

בניגוד למקובל לא היו מנצחים במלחמות העולם האלה. כמו בכל ההיסטוריה, העיקר היה בכוחות שהתרסקו – 'המנצחים' היו פחות רשעים, וקיבלו הזדמנות נוספת.

גם בעולם הדמוקרטי – העיקר בבחירות איננו הסיפור של 'המנצחים', שרק קיבלו הזדמנות להוכיח את הישגיהם, אלא סיפורי הקריסה עמוסי הכישלונות, של המפסידים.

הנביא חגג את השפלת בבל הצפויה, ואת נקמת חרפתה (ודווקא בלי קרב – "ולא אֶפגַע אדם"; א-ג), בגלל חטאי האכזריות לנכבשים, ו"עַמִּי" בתוכם

"לא שַׂמְתְ להם רחמים,

על זקן הִכבַּדְתְ עֻלֵך מאד"; (ו),

ובגלל חטאי הגאווה –

"וַתֹאמרי בלִבֵּך

אני ואפסי עוד"; (י)

חטאי הגאווה הם הגורמים לשליטים, רובם ככולם, להתעלם מחוק ההיסטוריה החורץ גורלות ביד ה'. כך גם שליטי בבל "החֹזים בכוכבים" (יג) היו עיוורים לחלוטין למפלתם הצפויה

"ותאמרי לעולם אהיה גְבָרֶת,

עד לא שַׂמְתְ אלה על לִבֵּך,

לא זָכַרְתְ אַחֲריתָהּ" (ז).

באדיבות אתר 929