בשדה בעז

פרק ב' מתאר את המפגש הראשון בין בעז לרות בשדה בעז. הוא פותח בתחילת קציר שעורים, ומסיים ב"כלות קציר השעורים וקציר החיטים" ומציג לפנינו נתון חשוב להמשך: הזיקה בין בעז לנעמי, שתיחשף לרות בהמשך.

1. נסו לאפיין את יחסו של הנער הניצב על הקוצרים לרות (ו-ז) כינויה ותיאור מעשיה. השוו בין תיאור מעשי רות בפיו "אלקטה נא ואספתי בעמרים" לבין מצוות הלקט. ראו משנה פאה ו, ה: 'שני שבלים לקט ושלשה אינן לקט'. כיצד מצטיירת דמותה של רות ויחסו של הנער אליה מבעד לדבריו?

2. יחסו של בעז לרות: כיצד הוא מכנה אותה (ח)? מהו יחסו למעשיה בשדה (טו-טז)? נסו לשרטט את קווי רגישותו האנושית והמוסרית, ותשומת הלב שלו למצבה של רות, המשתקפים מבעד לדבריו. כיצד מתקיימת מצוות הלקט בשדה בעז?

3. במהלך הפרק מופיעות כמה רמיזות לסיפור נישואי יצחק ורבקה בבראשית כ"ד: בתחילת פרק ב' נאמר ''ויקר מקרה" (ג), ואילו העבד אומר לפני המפגש עם רבקה "הקרה נא לפני היום". נעמי אומרת "ברוך הוא לה' אשר לא עזב חסדו את החיים ואת המתים" (כ), והעבד אומר "ברוך ה'... אשר לא עזב חסדו..." – בשני המקרים ההודיה בעקבות גילוי הזיקה משפחתית. כיצד תורם הדמיון בין הסיפורים להבנת משמעות המפגש במגילת רות? חשבו על אופיו, מטרתו ותוצאתו של המפגש, והיחס בין מעשה האדם להתערבות ההשגחה בשני הסיפורים.

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"