ברית המשפחה

פרק יז הוא פרק ברית המילה.

ברית בין הבתרים הייתה בתרדמה, בלילה, בחיזיון, ובה נכרתה הברית בנבואה העתידית על האומה העתידה לקום, על הגלות ועל היציאה. אברהם בתרדמת הלילה צופה היה בהיסטוריה עתידה של אומה מזרעו, שבחיי האבות עוד לא יכלה להיות קיימת.

בברית המילה אברהם ער, ביום, והוא בעצמו כרת את הברית במעשה. ברית מילה היא ברית המשפחה, משפחת האבות החיה בתוך המציאות, והיא תהפוך (מלידת יצחק) לברית הכניסה למשפחה של כל בן שייוולד ביום השמיני.

המילה עצמה הייתה ידועה בין שבטים ועמים עתיקים, במצרים היו רבים נימולים בחבורות גדולות בגילאי ההתבגרות. אבל רק בישראל הפכה המילה כברית למאפיין המשפחתי שאחרי הלידה.

המילה של בית אברהם הייתה מילה של חבורה גדולה, וישמעאל נימול בן שלוש עשרה שנה, בדומה לחבורות המתבגרים שהיו נימולים במצרים. אכן, הגר הייתה שפחה מצרית וגם במשפחת ישמעאל יש שפחה מארץ מצרים. ברית המילה של יצחק תהיה שונה לחלוטין ממילת ישמעאל עם "כָּל-זָכָר בְּאַנְשֵׁי בֵּית אַבְרָהָם" (יז, כג).

אברהם כבר חשב שרק ישמעאל הוא זרעו וכבר לא ראה תקווה לבן משרה. אבל בברית המילה שבפרק יז א-לוהים קרא מחדש את השמות – אברם יהיה לאברהם, שרי תהיה לשרה, ולמשפחה הזאת שנולדה מחדש ייוולד יצחק.

ברית המילה המשפחתית, זו של יצחק, תְעַצֵב את משפחת האבות ואת משפחת ישראל עד היום.

באדיבות אתר 929