בקרבך אפרים שוכן קדוש

ברגע ששומרון ובית-אל על כל פשעיהן נעלמו מהעין (ולו מעיני הנבואה, כירמיהו בעת מצור ירושלִַם), חזרו למוקד בני אפרים הפשוטים, והופיעה שוב האהבה הגדולה, כְּאָב אשר 'מְתַרגֵל' את בניו, "קָחָם (=לוקח אותם) על זרועֹתיו" (י"א, ג) -
כי נער ישראל וָאֹהֲבֵהוּ
וממצרים קראתי לִבני;
...בחֶבְלֵי אדם אֶמְשְכֵם,
בַּעֲבֹתוֹת אהבה... (י"א, א-ד);

בתודעה הרווחת (עוד מימים קדומים), 'עשרת השבטים' גלו כולם ועקבותיהם אבדו - אבל זה פשוט לא נכון. האשורים הגלו רק את שומרון, כ-27 אלף; בכל הכפרים נשארו רוב התושבים, שהפכו בבת אחת לנתינים של 'פחוה' אשורית, ועליהם נאמר:
איך אֶתֶנְךָ אפרים...?
איך אֶתֶנְךָ כְאַדְמה,
אֲשׂימְךָ כִּצְבֹאיִם (ערי סדום ועמורה)?  
נֶהְפַּךְ עָלַי לִבּי, יַחַד נִכְמְרוּ נִחוּמָי;
לא אֶעֱשֶׂה (עוד) חֲרוֹן אַפּי,
לא אָשוּב לשַחֵת אפרים,
כי אֵ-ל אנֹכי ולא איש (=שרגיל להתעקש גם בלא סיבה),
בְּקִרְבְּךָ (אפרים הנותר בארץ, שוכן) קדוש,
ולא אָבוֹא (עוד לשַחֵת) בְּעיר;

ואכן, הרי אפרים ומנשה, ואף הגליל, לא ידעו עוד מלחמה כזאת תחת שלטון אשור ובבל - השממה שהביאו הבבלים על יהודה, ועל מואב ואדום ופלשת, בדיכוי המרידות, לא נראתה בנחלות אפרים והצפון.

ברגע שנעלמו הפוליטיקה הרעה והפולחן הזר, יכלו בני אפרים ומנשה, וגם זבולון ואשר, שמעון ונפתלי, שנשארו בארץ, לחדש קשרים עם ירושלִַם, וזה אכן קרה ב'פסח חזקיהו' (דבהי"ב ל'), ובטיהור של יאשיהו (שם ל"ד, ו-ז);

יש דמיון רב בין ירמיהו להושע, בפרט בנבואות האהבה והנחמה לרחל ולאפרים, וכמובן בשליחות ירמיהו (ג', ו-טו) "בימי יאשיהו המלך" אל שארית שבטי הצפון. 80 עולי הרגל לבית ה', "מִשְכֶם, מִשִלוֹ ומִשֹמרון" (ירמיהו מ"א, ה), מעידים על ההצלחה, דווקא במותם הנורא.

באדיבות אתר 929