בצד של מי אתה, אחאב?

כמה מנביאי ה' מתו ביד איזבל? כמה אלמנות ובניהן מתו ברעב (שמזכיר את מכות מצרים)? המלך כבר יצא לחפש ברגליו חציר להחיות "סוס ופרד" (=גרעין הצבא שלו; ה). בשנה השלישית התהפכה היוזמה – ה' שלח את אליהו אל אחאב כדי להפסיק את הבצורת ולתת מטר. אבל ה' לא שלח את אליהו להר הכרמל (כנראה אז גבול ממלכת ישראל מול צור וצידון).

אליהו עמד שם והתפלל "עֲנֵני ה' עֲנֵני..." (לז), כי אליהו הוא שחתר להכרעה דתית-היסטורית - "ה' הוא הא-להים" (לט). רק ה' נותן מטר, ואגדות הבעל יחזרו לצידון או יישחטו בקישון. ביקש ונענה. הוא גם ריפא "את מזבח ה' ההרוס" (ל), ובנה מזבח לה' מ-12 אבנים, כרמז לאיחוד מחדש של 12 הקרעים, יהודה וישראל – בחזרה להר סיני.

אליהו ידע שאחאב פוסח "על שתי הסְעִפּים" (כא). המלכה הרודנית מעולם לא 'פסחה על סְעִפּים', ולא שלחה להר הכרמל את "נביאי האשֵרה... אֹכלֵי שֻלחן איזבל" (יט). רק אחאב היה קרוע בנפשו, ובתוך ארמונו שכנו "שתי הסְעִפּים", גם איזבל וגם עֹבדיהו.

לא מסתבר שהיו לאחאב ספקות באמונה הדתית – במובן הדתי הוא היה קרוב לאליהו, ועֹבדיהו בביתו יוכיח. אולם אחאב ראה חשיבות מכרעת, מדינית וכלכלית, בקשרים עם צידון, שהביאה לשומרון פריחה בלתי רגילה, ואיזבל הייתה הערובה לקשרים אלה. אחאב הבין את מחיר הדיכוי של איזבל בהריגת נביאי ה', אבל האשים בכך את קנאותו של אליהו "עֹכֵר ישראל" (יז).

אולם ברגע שנפגשו, אחאב התמוגג והלך אחריו, ואף נתן לו להוביל את מרכבתו ביד ה', עם הגשם, "עד בֹּאֲכה יזרעאלה" (מו).   

באדיבות אתר 929