מה היה היצוא של ארץ ישראל על האניה הצורית? ומה גרם לאנשי ישראל לנטות אחר האלילים של צור?
הבקיאות והידע של יחזקאל בפרטי המסחר הבינלאומי מדהימה; יש הסוברים*, שהוא שמע שיר תהילה מגולי צור, שהגיעו לבבל גם הם, והפך אותו לקינה.
צור "רֹכֶלֶת העמים אל איים רבים" (כ"ז, ג) מתוארת כאניה מפוארת, שכל חלק בה יוּצַר במקום אחר, המומחים מכל הממלכות משרתים עליה, וסחורות היצוא מכל הארצות, על סיפונה.
מאות שנים לפני הכובשים האשוריים, ובמיוחד מימי חירָם ודוד (שהחליש את גויי הים הפלשתים, וכרת ברית עם תֹעי מלך חמת; שמו"ב ט'-י'), הפכה צור (עם צידון) כמעט בלי כוח צבאי, למעצמה כלכלית, בירת המסחר בים הגדול (=התיכון), ואף הקימה מושבות מחופי קפריסין עד ספרד וצפון אפריקה (קרת-חדשת =קרתגו).
מרתק לגלות את היצוא החקלאי הארצישראלי על האניה הצורית - לא ארזים וברושים משניר ולבנון, לא "שֵש ברִקמה ממצרים" (כ"ז, ז), לא "כסף, ברזל, בדיל ועופרת" מתרשיש (=סרדיניה, או דרום-ספרד; כ"ז, יב), לא "סוסים ופרשים ופרדים" (כ"ז, יד) מהצפון, ולא זהב ובשמים ו"אבן יקרה" (כ"ז, כא-כב) משְבָא ועֲרַב.
"יהודה וארץ (ממלכת) ישראל הֵמה רֹכְלָיִך בחִטֵי מִנִית (משובחות) ופַנַג (=דגן קלוי), ודבש ושמן וצֹרי (=שרף יקר לרפואה ולקטורת), נתנו מַעֲרָבֵךְ" (= סחורה בערבון; כ"ז, יז).
תארו לכם צעירים מיהודה, ששלמה המלך שלח באניות עם 'עבדי חירָם', במסעות זהב לאופיר (מל"א ט', כז), וחכמי צור "הֵמה חֹבְלָיִךְ" (כ"ז, ח), כי הם ידעו לנווט בים על פי הכוכבים, שגם סגדו להם - אלה שהעיניים שלהם נצצו מכל העושר והחכמה שמסביב, גם התפתו אחרי אליליהם. מי שאהב ארץ זבת חלב ודבש ושבעת המינים, נשאר נאמן.
------------------------------------------------------------
*ראו משה אילת, קשרי כלכלה בין ארצות המקרא בימי בית ראשון, עמ' 197-196,159-153,100,95-94