בני אפרים הנולדים בארץ?!

בפרקנו יש נתון מעניין ומפתיע על בני אפרים: "וּבְנֵי אֶפְרַיִם... וַהֲרָגוּם אַנְשֵׁי-גַת הַנּוֹלָדִים בָּאָרֶץ כִּי יָרְדוּ לָקַחַת אֶת-מִקְנֵיהֶם. וַיִּתְאַבֵּל אֶפְרַיִם אֲבִיהֶם יָמִים רַבִּים וַיָּבֹאוּ אֶחָיו לְנַחֲמוֹ" (כ-כב). בני אפרים נתקלו במלחמה עם אנשי גת (פלישתים), בהמשך מתואר שבתו של אפרים בנתה ערים בארץ (כד). ידיעות אלו משונות מאוד. מהידוע לנו אפרים נולד במצרים, ולא שמענו על כך שהוא גר בארץ. מפסוקים אלו נשמע שאפרים חי עם ילדיו בארץ, ואף הקימו ערים כאן.

הפרשנים הכירו היטב את הפסוקים האלה, ולא התעלמו מהם. חז"ל כבר היו ערים לקושייה: "אמר רב אלו בני אפרים שמנו לקץ וטעו" (סנהדרין צב:) כלומר הם יצאו ממצרים מוקדם יותר ונענשו על כך.

רד"ק מניח שהסיפור הזה אירע במדבר: "והרגום אנשי גת וזה היה במדבר, כי בארץ ישראל לא יוכל להיות".

ר' יהודה החסיד פירש את הדברים אחרת: "ולישראל היו להן הרבה נחלות בארץ כנען של אביהם... שכל זמן שהיו ישראל במצרים... שהלכו זרע יוסף... ובנו כרכים בארץ כנען על נחלותיהם ומושיבים בהם עבדים...". כלומר האירוע התרחש בזמן שהות אפרים במצרים.

חלק מן החוקרים המודרניים רואים כאן מסורת שונה וסותרת לדברי התורה: "מסורת חיי אפרים ובניו בארץ ישראל היא אפוא מן העדים הבודדים למסורת חלופית על אודות תולדות ישראל בעידן המקרא, מסורת שאינה יודעת את סיפור ירידת כל משפחת יעקב למצרים ועליית כל השבטים ממנה" (י' זקוביץ וא' שנאן, לא כך כתוב בתנ"ך, תל אביב 2004, עמ' 149).

נראה לי כי הגישה של זקוביץ ושנאן מעט מרחיקת לכת. לא מדובר כאן במסורת שאינה יודעת את סיפור ירידת כל משפחת יעקב למצרים, אלא מציאות מורכבת יותר מזו שמתוארת בספר שמות. כשהתורה מדברת על יציאת מצרים היא עוסקת בכל העם, וביציאת מצרים כנרטיב מרכזי של ספר שמות, אך כפי שעולה מהפסוקים שבפרקנו המציאות הייתה מורכבת יותר ופחות חלקה. ניתן לבחור בכל אחד מהפתרונות שהועלו כאן, אך נראה שלפי כל אחד מהפתרונות המסר המרכזי הוא שאירועים היסטוריים הם לא מתמטיקה, והמציאות רחוקה מלהיות אחידה וסכמתית כפי שאנו נוטים לשרטט.

לקריאת דעות נוספות בנושא זה, לחץ כאן