בלי אלימות

לדברי חז"ל, פרשת סוטה לא נועדה לסייע לגבר המקנא לאשתו הסוטה, אלא להיפך: להטיל שלום בין איש לאשתו. זוהי הסיבה היחידה לכך שהתירו כאן - באופן חריג ביותר! - למחוק את שם ה' על המים, וכן משתמשים כאן ב'טכניקת בדיקה' שהתורה מסרבת לאשר בכל מקרה אחר.
אין אנו נוטלים את החשודים בגניבה, באונס או ברצח ומוחקים פרשה על המים כדי לגלות אם חטאו. דבר חריג זה מתקיים רק במקרה של הסוטה.

נראה, שההסבר לכך נעוץ בחשש לאלימות בתוך המשפחה. מערכת המשפט איננה יכולה להתמודד כראוי עם רצח נשים בידי בעלים קנאים. לנגד עינינו מתרחש רצח כזה מדי שבוע או שבועיים, אנו רותחים מזעם ואיננו יכולים להושיע. מקלט לנשים מוכות, מקלטים לגברים מכים, טיפולים כאלו ואחרים - כל אלו אינם מצליחים למגר את התופעה. לצערנו הרב, אי-אפשר לשים משמר על כל אישה מוכה, ולאסוננו, קשה מאוד לעצור את יד המכים. זהו פישרה של פרשת הסוטה: התורה באה לשכנע גבר קנאי שחושד באשתו - אפילו אם יש רגליים לדבר - שלא יעשה כלום; שלא ירים יד ושלא יעשה דין לעצמו. לך לכהן, היא אומרת לו. משמיים יתברר אם החשד במקומו או לא. חס וחלילה - אל תשלח ידך.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון