בין הדוד לרעיה

 

ביחידה השניה של ספרנו (א', ט- ב') שלושה דיאלוגים קצרים, שבהם תיאורים הדדיים של הדוד והרעיה, ולאחריהם מופיעים דברי הרעיה ל'בנות ירושלים'. חלקה האחרון של היחידה מתאר את בוא הדוד לרעיה באביב, וסירובה של הרעיה.

 

1. עיינו בשיר הראשון (א', ט-יד): אפיינו את יחסו של הדוד לרעיה, לעומת יחסה של הרעיה לדוד: התייחסו לעולם הדימויים שלהם, ולרמת הקרבה והאינטימיות המתוארת בדבריהם.

 

2. בשיר השני (א', טו-יז) שוב מתגלה הפער בין הדוד לרעיה בציפיות מאהבתם: שימו לב להקבלה בין דבריהם ולתוספת שבדברי הרעיה.

 

3. בשיר השלישי (ב', א-ג) מופיעים דימויים הדדיים ליופי מעולם הצומח: שושנה, חבצלת, ותפוח: במה מתייחדים דימויי יופי אלה מהדימויים בשירים הקודמים? איזו התפתחות ניכרת כאן ביחס לדמות הרעיה? השוו לתיאור בפרק א', ג-ד.

 

4. סדרת השירים נחתמת בדברי הרעיה הפונה לבנות ירושלים (ב', ד-ז). ביטויי הערגה והטוטליות של האהבה באים בשיר זה לשיא (המילה 'אהבה' חוזרת שלוש פעמים בקטע), כיצד מהווה מונולוג זה השלמה הולמת למגמה העולה בשירים שלפניו? ראו את דברי ראב"ע: 'הביאני אל בית היין – שהייתי חומדת שאשב בצילו ויביאני אל בית היין...' . נסו לבאר את השבעת בנות ירושלים בחתימת השיר לאור המתח שעלה בשירים הקודמים.

 

5. בשונה מהשירים הקודמים שבהם ערגה הרעיה לדוד, והוא לא נעתר אליה, כאן המצב הפוך: בשיר האחרון ביחידה (ב', ח-יז) מספרת הרעיה על מה שאירע בינה ובין דודה. במסגרת השיר מדמה הרעיה את דודה לצבי או לעופר האילים, המסמלים בתנ"ך את היופי והאהבה. עמדו על ההפתעה בתגובת הרעיה (ב', טו-טז) לקריאת דודה בשיר – ממה נובעת תגובה זו? התייחסו גם לעניין התזמון בדברי הדוד ובתגובת הרעיה, ולתפקיד ה'סמדר' החוזר בדברי שניהם (ב', יג, טו).

 

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"