בין דת למדע

ה' יצר חכמה לפני שיצר עולם, ועל פי החכמה יצר עולם – "ה' קָנָני [1] ראשית דרכו, קֶדֶם מִפעליו מֵאז… עד לא עשה ארץ וחוּצוֹת... בַּהֲכינוֹ שמים שם אני... בשׂוּמוֹ לַיָם חֻקוֹ..." (ח', כב-כט); לכן יש מעמד מיוחד, ראשוני, לחכמת הבריאה, זו שקדמה, ששימשה תכנית לבריאה, לעולם ולאדם; לכן גם המוסר הנובע מן החכמה יש לו מעמד ראשוני ומחייב כל אדם באשר הוא – אין מדובר כאן בתורה שניתנה לעם ישראל, אלא בחכמה ובמוסר המעצבים כל אדם, ומחייבים כל אדם.

רעיון יסודי זה הנרמז בישעיהו (מ', יב-יד) קיבל את ביטויו המלא כאן במשלי, ועל פיו נבנתה המחשבה היהודית לדורותיה, מראשוני הפילוסופים עד אחרוני המקובלים.

בורא עולם לא יצר כל יצור בפני עצמו יש מאין, [2] אלא ברא את החכמה, ועל פי קנה המידה של תכנית החכמה נוצר הכל – לכן, בכל מקום שהאדם מוצא סדר והיגיון וחוקיות בבריאה, הוא מגלה בזה את הקווים של התכנית הראשונית בה 'השתעשע' בורא עולם ביצירת עולמו וברואיו.

לכן, לא תיתכן סתירה בין דת (=אמונה בבורא עולם) למדע, גם אם המדע משתנה, ומגלה נפלאות חדשות לבקרים, כי האדם רק חושף את חכמת הבורא – כל הגילויים האלה הם תחנות במסע ההרפתקאות האנושי במרחבי החכמה הא-לוהית.

במשך דורות רבים החזיקו רבים מהפילוסופים ואנשי המדע בהנחת יסוד (=אקסיומה), שחוקיות הטבע מוכרחה לתת תמיד תוצאה ודאית [כגילוי השלֵמות של א-לוהים בעולמו]; כאשר הוכח קיומה של אי-ודאות [3] בפיזיקה קוואנטית, בהתנהגות של חלקיקים אלמנטאריים כגלים או כחלקיקי חומר, התברר שלא ניתן לחשב יחד את מיקומו של חלקיק וגם את תנועתו, וצריך לקחת בחשבון מרכיב סטטיסטי.

על זה אמר אלברט איינשטיין, שהאמין בוודאות: 'אינני מאמין, שא-לוהים משחק בקוביה' – ענה לו נילס בוהר: 'איש לא יאמר לא-לוהים במה לשחק'.

"וָאֶהיֶה (=החכמה) אצלו אָמוֹן, [4] ואהיה שעשועים יום יום, משחקת לפניו בכל עת; משחקת בתבל ארצו, ושַעֲשֻעַי את בני אדם" (ח', ל-לא).
ואני הקטן מוסיף: אי הוודאות בטבע העולם, מאפשרת לבעלי תודעה את חופש הבחירה.

_____________________

[1] 'קונה' פירושו המקורי 'יוצר' – כקריאת שם של חוה לבן הראשון שנולד – "קניתי (=יצרתי) איש את (=עִם) ה'" (בראשית ד', א), וכדברי מלכיצדק ואברם – "...ה' א-ל עליון, קֹנֵה שמים וארץ" (בראשית י"ד, יט,כב).
[2] ראו רמב"ן לבראשית א', א.
[3] דה-ברולי (1924), שרדינגר (1926), והיזנברג (1927), ניסחו את העקרונות ואת המשוואות של עקרון אי-הוודאות בפיזיקה הקוואנטית, בהתאם למודל האטום שהציע בוהר (1913).
[4] ה' היה לחכמה שברא כמו אוֹמֵן לילדה, והיא "אָמוֹן" אצלו.

באדיבות אתר 929