בין דת למדינה

"הבית לה'" (א) לא היה 'בית מקדש' בלבד, אלא 'בית ה' ובית המלך' (ט', א) – "מקדש מלך עיר מלוכה", בה מלכות האדם בנתה את היכלה צמוד למלכות השמים השוכנת בארץ, וינקה ממנה השראה וסמכות. בשפת ימינו – 'הדת והמדינה' צמודות. ואילו בית שני היה 'בית מקדש' בלבד, כי מלכות דוד לא חזרה, וממלכה לא קמה עד ימי החשמונאים.

ימי בית שני התחילו בהקמת מזבח ומקדש, ואילו ימי שלמה היו שלב אחרון לתהליך ממושך שהחל ביציאת מצרים – 480 שנה הם 12 דורות, כי 40 שנה נחשבו במקרא כימי דור.

המחיר של הצמדת בית המלך אל בית ה' היה בגלישה של הפוליטיקה ואף של השחיתות מבית המלך אל בית ה'. כך הסביר יחזקאל (מ"ג, ז-ח) את ההפרדה העתידית בין מקום השכינה, לבין הפוליטיקה של השליטים – "ולא יְטַמְאוּ עוד בית ישראל שֵם קדשי, הֵמה ומלכיהם... בְּתִתָם סִפָּם את סִפּי, ומְזוּזָתם אצל מְזוּזָתי, והקיר ביני וביניהם".
המחיר מצד שני התבטא בהשחתת הכהונה עצמה בימי בית שני, במחלוקת הכתות, ובפילוגים הדתיים החמורים לפני המרד החשמונאי, וביתר שאת דווקא בימי הממלכה החשמונאית.

איך צריך לקום הבית השלישי? – כמו הראשון (כדעת הרמב"ם, הלכות בית הבחירה פרק ו) או כתופעה חדשה, שעוד לא היה כמוה (כדעת הראב"ד שם)? החת"ם סופר (יורה דעה, רל"ג) הדגיש, שבית ראשון לא נראה כמו המשכן (כמעט בשום פרט), ובית שני לא דמה לבית ראשון, וגם לא לתיאור המלא של יחזקאל (מ' עד מ"ג), ולמד ממה שה' הראה למשה במשכן, שאפשר לבנות מקדש רק לפי מה שה' יראה לנביא בחידוש הנבואה.

באדיבות אתר 929