בין דוד לאוריה

דוד מחזיר את אוריה לירושלים כדי לחפות על מעשהו: "שהיה מתכוין שישכב עם אשתו ויהא סבור שממנו היא מעוברת" (רש"י לפס' ו). אך מדוע לא ירד אוריה אל ביתו? האם באמת עמד מאחרי סירובו אך ורק הטעם האידיאולוגי שאמר לדוד, שאין הוא רוצה ללכת לביתו בעת שחבריו במערכה? מסתבר שלא כן הדבר. לוּ זו הייתה הסיבה היחידה, קשה להניח שאוריה היה מדבר אל דוד בחריפות רבה כל כך. נראה אפוא שתמונת המצב הייתה מורכבת יותר. בתחילה אוריה אכן לא ידע מה קרה, ויש להניח שהסיבה שלא ירד לביתו הייתה באמת אותו נימוק מוסרי-אידאולוגי. אלא שאוריה לא הלך לישון לבדו: הוא שכב "פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ אֵת כָּל עַבְדֵי אֲדֹנָיו"! (ט) אין ספק שבין העבדים שאוריה שהה עמם באותו לילה, היו גם אנשים שכבר הספיקו לשמוע על מעשהו של דוד. ייתכן שחלקם אף היו בין השליחים השונים ששלח דוד. ואף אם לא כולם ידעו את הדבר במפורש, קשה היה שלא להבין את הקשר שבין ביקורה האחרון של בת שבע בבית דוד ובין חזרתו המפתיעה של בעלה לירושלים בציוויו של דוד. קיצורו של דבר, חוסר הזהירות של דוד עלה לו בפרסום הפרשה, עד שהדברים הגיעו, כנראה, גם לאוזניו של אוריה.
לאור זאת ניתן באמת להבין את לשונו החריפה של אוריה: "הָאָרוֹן וְיִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה יֹשְׁבִים בַּסֻּכּוֹת וַאדֹנִי יוֹאָב וְעַבְדֵי אֲדֹנִי עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה חֹנִים וַאֲנִי אָבוֹא אֶל בֵּיתִי לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׁכַּב עִם אִשְׁתִּי חַיֶּךָ וְחֵי נַפְשֶׁךָ אִם אֶעֱשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה!" (יא). מסתבר שבאזכור החריף והמפתיע "וְלִשְׁכַּב עִם אִשְׁתִּי" אוריה רומז לדוד דווקא, כאומר: האם ראוי שאשכב עם אשתי – כשם שעשית אתה?!
אוריה חושף בדרך רמז את הבעיה המוסרית החריפה ביותר של דוד: שהמעשה כולו היה על רקע הפער שבין הלוחמים ובין מי שנותר בעורף.

עוד על עניין הפער בין המערכות ניתן לקרוא בפוסט מאת הרב יגאל אריאל

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון