המדרש במכילתא מקשר בין הצפת הברזל על ידי אלישע בפרקנו לבין הצפת ארונו של יוסף על ידי משה ביציאת מצרים. מה פשר העניין? מה מנסה המדרש לרמוז לנו?

 

לעיתים המדרש חד חידה שמחייבת אותך להתרוצץ בין הפסוקים כדי למצוא את פתרונה.

אולי כזה הוא המדרש הבא במכילתא (יג, יט). המדרש מתאר את הרגע שלפני היציאה ממצרים. משה נזכר בדבריו של יוסף שהשביע את אחיו שכשישראל ייצאו ממצרים הם יעלו עמם את עצמותיו. המדרש תוהה היכן היו עצמותיו של יוסף ומספר את הסיפור הבא:

"עשו לו מצרים ארון של מתכת, ושקעוהו בתוך נילוס. בא (משה) ועמד על נילוס, נטל צרור וזרק לתוכו, וזעק ואמר: יוסף, יוסף, הגיעה השבועה שנשבע הקב"ה לאברהם אבינו, שהוא גואל את בניו. תן כבוד לה' אלהי ישראל, ואל תעכב את גאולתך, כי בגללך אנו מעוכבים. ואם לאו - נקיים אנחנו משבועתך! מיד צף ארונו של יוסף ונטלו משה".

בהמשך המדרש מתייחס לשאלה - כיצד יכול משה לגרום לארון מתכת לצוף? זוהי תשובתו:

"ואל תתמה בדבר הזה, הרי הוא אומר (מלכים ב ו', ה) "ויהי האחד מפיל את הקורה והברזל נפל למים, ויצעק ויאמר אהה אדוני, והוא שאול!" והרי דברים קל וחומר: ומה אלישע, תלמידו של אליהו, הציף הברזל - קל וחומר למשה רבו של אליהו".

האם מכל הנסים הגדולים שעשה משה דווקא סיפור הצפת הארון דורש הסבר? האם דווקא ביחס לנס הקטן הזה (הכל יחסי) עולה פקפוק ונדרשת הוכחת יכולת מצד משה?

אם נתייחס למדרש הזה כחידה הרי שעלינו לחפש את הפתרון בקשר שיוצר המדרש בין משה לבין אלישע בפרקנו.

מיד לאחר תיאור נס הצפת הברזל בפרקנו מתואר סיפור נוסף. מלך ארם נלחם בישראל ומגלה ששוב ושוב אלישע מכשיל את תוכניותיו. הוא שולח צבא "סוסים ורכב" והם מקיפים את מקום מושבו של אלישע. נערו של אלישע קם בבוקר ורואה סביבו סוסים ורכב. הוא זועק "אֲהָהּ אֲדֹנִי אֵיכָה נַעֲשֶֹה" (טו) ואלישע מגיב "וַיֹּאמֶר אַל-תִּירָא כִּי רַבִּים אֲשֶׁר אִתָּנוּ מֵאֲשֶׁר אוֹתָם" (טז).

אולי סיפורנו מזכיר למדרש סיפור אחר - עם ישראל נמצא במדבר, הוא רואה מאחוריו את המצרים רודפים אחריו "כל סוס רכב פרעה" (שמות י"ד, ט), העם זועק לא-לוהים ומשה מכריז: "אַל תִּירָאוּ הִתְיַצְבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה' אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם לֹא תֹסִיפוּ לִרְאֹתָם עוֹד עַד עוֹלָם" (שם, יג).

בשני המקרים סוסים ורכב מקיפים ונראה שאין מוצא, בשני המקרים מופיעה זעקה, הנביא מכריז אל תיראו ו'מטפל' בסוסים וברכב באופן בלתי צפוי. בשני המקרים מוטיב הראייה בולט. 

האם לקשר הזה רומז המדרש כאשר הוא מקשר את סיפור הברזל של משה לסיפור הברזל של אלישע? האם המדרש רוצה לגרום לקורא לפשפש בפרקי אלישע ולראות כיצד הוא מעוצב כממשיכו של משה?

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

באדיבות אתר 929