בפרשה שלפנינו מוזכרת השבת באופן מעניין: "ששת ימים תעבוד וביום השביעי תשבות בחריש ובקציר תשבות" (כא) - מה פשר הדגש על החריש והקציר דווקא מתוך כלל המלאכות האסורות בשבת?