תהליך בחירת המלכה המתואר בפרקנו ברמזים הטמונים בו לסיפורים אחרים בתנ"ך מלמד על היחס המזלזל של המלך לנשים.
ביקורת המגילה על אופן בחירת המלכה החדשה רמוזה בעזרת השוואה לסיפור של בחירת הנערה הבתולה למלך דוד לעת זקנתו (מלכים א א').
בשני הסיפורים מחפשים נערה בתולה, בשביל המלך, בכל הארץ. אולם, אצל דוד מחפשים נערה אחת בלבד, ואילו אצל אחשוורוש מקבצים "כל נערה בתולה טובת מראה" (ג) ומתוכן יבחר לו המלך את אשר טובה בעיניו.
הבדל זה אינו הבדל של מה בכך.
מהו גורלן של כל אותן נערות שנלקחו אל המלך ולבסוף הוחלט שהן אינן מתאימות? הן אינן זוכות לשוב אל משפחתן או להינשא לאשר טוב בעיניהן. הן שבות "אל בית הנשים" (יד) ושם הן גרות כפילגשי המלך.
הטרגדיה האישית של כל בת כזו מובנת מאליה, ואין לה אלא לצפות שמא ייזכר בה המלך יום אחד והיא תיקרא אליו בשנית, לעוד לילה אקראי ("לא תבוא עוד אל המלך כי אם חפץ בה המלך ונקראה בשם"; יד).
ביקורת זו פורצת לתמונה גם באמצעות אזכור מרומז של סיפור נוסף: הצעת יוסף לאיסוף התבואה (בראשית מ"א, לד-לז): בשני הסיפורים המלך מפקיד פקידים, שתפקידם לקבוץ, ואת התבואה (או הנערות) שקבצו מביאים לשמירה.
על ידי הזיקה בין שני הסיפורים הללו מובלעת ביקורת על המלך ועל מנגנון שלטונו. המלך מתייחס אל נשים כאל תבואה שיש לאגור. 'קיבוץ' הנשים מכל מקום אל הארמון, שם הן 'נשמרות' תחת יד הגא, אכן מעורר תחושה של איסוף חפצים.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון