מנהיגות איננה דבר קל. כובד האחריות והצורך לקבל החלטות קשות ולא תמיד פופלריות גוזרת על המנהיג בדידות. ולמרות זאת 'אדם לאחריות יוּלד' ותחושת האחריות נותנת טעם לחייהם של המנהיגים והופכת את חייהם לבעלי משמעות גדולה יותר.
לא קל להיות מנהיג. אזרחים מן השורה יכולים להרשות לעצמם לשקוע באשליות. המנהיג צריך להתמודד עם העובדות הצרופות כפי שהן, ואסור לו להיסחף אל מחוזות התקווה הלא ריאלית. עליו לקבל החלטות קשות, ולעתים לא פופולריות. זוהי בדידותם של המנהיגים. כמה מאתנו היו יכולים לישון טוב בלילה, כשעל שכמם עמוס העם היהודי?
פרשת כי תשא מתארת את התמודדותם של שני מנהיגי ישראל עם החטא הנורא של העגל. אהרן נכשל בהתמודדות הזו, וסייע לעם ישראל בעשיית העגל. משה אחיו זועף עליו בשל כך: "ויאמר משה אל אהרן: מה עשה לך העם הזה, כי הבאת עליו חטאה גדולה" (ל"ב, כא). אהרן לא התכוון, חלילה, לעבוד את העגל, או לעודד את העם לחטוא בעבודה זרה. טעותו נבעה בסך הכל משיקול דעת מוטעה: במקום לנקוט תחבולות עקלקלות, היה עליו להתנגד לעגל במישרין ובתוקף. ועדיין, הקב"ה מחמיר מאוד בדינו: "ובאהרן התאנף ה' מאוד להשמידו" (דברים ט', כ). השי"ן-גימ"ל שסרח יקבל את עונשו; אך האוגדונר נושא באחריות.
גם התנהלותו של משה בפרשה הזו ממחישה את אחריותו האישית הקשה מנשוא של האוחז בהגה. לבדו הוא נושא בנטל הנורא של העמידה מול ה' כנציג העם החוטא. משה הוא המשקה את העם במים המאררים, הוא המזעיק את בני לוי להרוג את החוטאים, והוא השב ומתחנן אל ה' שיחוס על עמו, על בני אהוביו. המשא הכבד שעל כתפי משה מוליד בדידות: "ומשה ייקח את האוהל, ונטה לו מחוץ למחנה" (ל"ג, ז). אוהלו של משה רחוק ממחנה בני ישראל. משה אף מקבל את הלוחות השנִיים כשהוא לבדו: "ואיש לא יעלה עמך" (ל"ד, ג). גם בני ישראל מכירים בבדידותו ובמעמדו המיוחד של מנהיגם: "וירא אהרן וכל בני ישראל את משה, והנה קרן עור פניו, וייראו מגשת אליו" (שם, ל). בדידותו של משה רבנו היא בדידות זוהרת; אך עדיין מטילה היא משא כבד על שכמו.
מנהיגות תובעת קבלת הכרעות קשות, ומטילה נטל כבד. ברם, זהו משא אשר שכרו בצדו. תחושת האחריות המתמשכת נותנת טעם ותכלית לחייהם של המנהיגים. חיים של משמעות וערך הם חיים טובים יותר. אדם לאחריות יוּלד.
נערך ע"י צוות אתר התנך מתוך הספר 'פרשות' בהוצאת מעליות