בא בטוב

אחרי הלל לה' בא הלל לירֵא ה', אחרי המבט הכללי מופיע העולם הפרטי, אחרי מעשי ה' הגדולים באים מעשי האדם היפים והטובים, ושני המזמורים בסדר א'-ב', משמשים כפתיחה כפולה לסדרת מזמורי הלל בספר תהלים. מעניין, שאחרי מזמורי הלל, יבוא מזמור קיט בא'-ב' כפול 8, שמונה פסוקים לכל אות.

המזמור כולו מואר בטוב וביושר, ומהם הברכה – רק בפסוק האחרון חוזרת וצפה הקללה, שכל כך קשה (לי) לחתום בה. ה'צדיק' נחשב לרוב על פי קרבתו לה', אבל הצדיק בתורה, בדברי הנביאים ובמזמורי תהלים הוא הגומל חסד עם דלים ואביונים – "טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה", וכמובן, הכוונה היא להלוואה בלי ריבית.

כאן יש מקום להזכיר שהתורה אסרה באיסור חמור כל סוג של ריבית בין כל אדם מישראל לבין "אָחִיך" (ויקרא כ"ה, לה-לח; דברים כ"ג, כ-כא), כך ש'היתר עסקה' יכול לחול רק בין גופים פיננסיים, בנקים וחברות אשראי, ובין לקוחות שלהם.

אי אפשר להתיר שום הלוואה בריבית בין שני אנשים מעם ישראל, כי הריבית בין אנשים 'אחים' מישראל היא כפירה בה' וביציאת מצרים. 'אחים' לצרות שעברו על עם ישראל, אסור להם להלוות בריבית כלשהי, וחובתם להלוות בצדקה וביושר.

'היתר עסקה' לא תופס כלל (מבחינה הלכתית ומוסרית כאחד) בין שני אנשים מעם ישראל, אפילו אם שניהם רוצים ומסכימים לכל התנאים.

באדיבות אתר 929