פרשת אשם גזלות מופיעה אחרי עניין שילוח הטמאים מחוץ למחנה כדי להזכיר לנו שגם את הגרים, הנמצאים מחוץ למחנה ישראל, אסור לגזול או לעשוק. האשם על גזל גר שמת ניתן לכהן מכיוון שה' הופך את עצמו לגואל וליורש של הגר ואת הירושה שבה הוא זוכה הוא מעביר לכוהנים.