אשור לא יושיענו

בפרק י' קראנו על "שֹד שַלְמַן" (=שַלְמַנְאֶסֶר), שכבש מבצרים, והחריב את מקדש בית-אל, כעת מתואר חורבן שומרון. בעיני הנבואה, פחות חשוב מה בדיוק קרה, וחשוב מאד לסכם למה זה קרה:

"כְּמַרְעִיתָם (=כשהקימו להם רועים=מלכים) וַיִשְׂבָּעוּ,
שָׂבְעוּ וַיָרָם לִבָּם (=בגאווה),
על כן שְכֵחוּני (ו);
שִחֶתְךָ ישראל (=השחיתות בך),
(אף) כי בי (=ה') בְעֶזרֶךָ;
אֱהי (=אַיֵה) מַלכְּךָ אֵיפֹוֹא?
ויוֹשִיעֲךָ בכל עָרֶיךָ (הנופלות), ושֹפְטֶיךָ (=איה מנהיגיך),
אשר אָמַרתָ: תנה לי מלך ושָׂרים (ט);
צָרוּר (=קָשוּר וסָגוּר) עֲוֹן אפרים,
צְפוּנה (=חֲתוּמה) חַטָאתוֹ (יב);
תֶאְשַם שֹמרון כי מָרתה בֵּא-לֹהֶיהָ... (י"ד, א);
אַשוּר לא יוֹשיעֵנוּ, על סוס (מצרי) לא נִרכָּב (עוד),
ולא נֹאמַר עוד אלֹהינו למעשה יָדֵינוּ (עגלי הזהב; י"ד, ד);

ובכל זאת נשאל: מה קרה במצור שומרון (=3 שנים; מל"ב י"ז, ה)?

וָאֱהי (=וָאהיה) להם כמו שָחַל (=כאריה טורף),
כנָמֵר על דרך אָשוּר (=אֶצפֶּה; רמז לצבא אַשוּר),
אֶפְגְשֵם (בשדה הקרב) כדֹב שַכּוּל,
חַיַת השדה תְבַקְעֵם (את גופות החיילים; י"ג, ז-ח);
אֶתֶן לך מלך בְּאַפּי (=בכעסי; הושע בן-אֵלה, שהומלך על ידי אשור),
ואקח (אותו) בעֶבְרָתי (=בכעס גדול, אחרי שמרד בסיוע מצרי; י"ג, יא);
יָבוֹא (כרוח) קדים – רוח ה' – מִמִדבָּר עֹלֶה (=צבא אשור הגיע ממזרח),
ויֵבוֹש מְקוֹרוֹ, ויֶחֱרַב מַעְיָנוֹ (=השתלט על כל מקורות המים),
הוא יִשְסֶה (=בָּזַז) אוצר כל כְּלִי חֶמדה (בתוך שומרון; י"ג, טו);
בַּחרב יִפֹּלוּ (מגיני שומרון),
עֹלְלֵיהֶם (=תינוקות) יְרֻטָשוּ, והָרִיוֹתָיו (=ונשים הָרוֹת) יְבֻקָעוּ (י"ד, א);

גם מלכי ארם, חזאל ובן הדד, נהגו כך בנשים ובתינוקות (מל"ב ח', יב), אבל לא הצליחו לכבוש את שומרון (מל"ב ו'). המעצמה האשורית עשתה זאת.

באדיבות אתר 929