כיצד ייחוסו המפורט של הנביא שופך אור על אחת הצְפוּנוֹת העלומות בתקופה?

 

דבר ה' אשר היה אל צפניה - בן כּוּשי - בן גְדַליה - בן אֲמַריה - בן חִזקיה -
בימי יֹאשִיהו - בן אָמוֹן (- בן מנשה - בן חזקיהו), מלך יהודה (א, א);

ייחוסו של הנביא 4 דורות לאחור מבטא קשר של הנביא צפניה לדור ישעיהו וחזקיהו, למרות השבר הגדול של ימי מנשה ואמון. ניתן להוכיח קשר זה דרך הקבלות משמעותיות בין דברי צפניה לדברי ישעיהו, כמו בנבואת "יום ה' הגדול... יום חֹשך ואפֵלה... יום שופר ותרועה..." (א, ז-יח).

מסקנה זו שופכת אור על אחת הצְפוּנוֹת העלומות בתקופה - איך הצליח יאשיהו הצעיר לדרוש בה' אחרי קרוב ל-70 שנה של ניתוק בית דוד וירושלִַם מדבר ה'?

יאשיהו מָלַך כילד (בן 8). כעבור 8 שנים (בגיל 16), החל יאשיהו "לדרוש לֵא-לֹהי דוד אביו", ולחפש את דרכו, "ובשתים עשרה שנה (בגיל 20) החל לטהר את יהודה וירושלִַם" מעבודת אלילים לסוּגֶיהָ (דברי הימים ב לד, ג).

בנבואת צפניה (פרק א) מתואר טיהור מקיף של ירושלים ובית המלך מעבודת אלילים. אמנם, על פי דברי הנביא נראה, שאויב מבחוץ יעשה זאת, אולם הטיהור של יאשיהו דומה כל כך לנבואת צפניה, עד שברור ממי למד לדרוש את ה' בדרכו של דוד.

צפניה א, ד-ח:
ונטיתי ידי על יהודה ועל כל יושבי ירושלִַם
והִכרַתי מן המקום הזה את שְאָר הבעל,
את שֵם הכְּמָרים עם הכֹּהנים;
ואת המשתחוים על הגגות לצבא השמים,
ואת המשתחוים הנִשבָּעים לה', והנִשבָּעים במַלכָּם (=במִלכּוֹם =במוֹלֶך);
ואת הנְסוֹגים מֵאחרי ה', ואשר לא בִקשוּ את ה' ולא דְרָשֻהוּ;
...והיה ביום זבח ה', ופקדתי על השרים ועל בני המלך,
ועל כל הלֹבשים מלבוש נכרי...;

באדיבות אתר 929