אפסות האלילים והמזלות

הנושא המרכזי שבו עוסקות הנבואות בפרק י׳ הוא אפסות האלילים לעומת אמיתותו ונצחיותו של ה׳. ככל הנראה נועדו נבואות אלה לאנשי יהודה שגלו לבבל בגלות יהויכין, ונמצאו תחת השפעתה של התרבות האלילית שסביבם. ירמיהו מחזק את אמונתם, ומתרה בהם לבל ילמדו ולבל ייראו מאלילי הגויים. בחלק השני (יז-כה) שב הנביא לעסוק בחורבן הממשמש ובא, ובסופו הוא נושא תפילה נרגשת לה׳, שירחם על עמו.

א. ׳אֶל דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל תִּלְמָדוּ וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ׳ (ב) - מהו היחס העקרוני העולה מכאן לחכמת האסטרולוגיה? ראו את דברי הרד"ק:

׳אע"פ שיחתו הגוים מהמה אתם אל תחתו, כי אם תעבדוני אין להם רשות להרע לכם... ולפעמים יבא הפסד בפרטים בדרך מהלכם זהו לשאר העמים... ואם תעבדוהו בלב שלם יצילכם מכל נזק משפטי הכוכבים׳

האם תוכלו להציע פירוש אחר על סמך המשך הנבואה? (ג-ה)

ב. ׳כִּדְנָה תֵּאמְרוּן לְהוֹם: אֱלָהַיָּא דִּישְׁמַיָּא וְאַרְקָא לָא עֲבַדוּ יֵאבַדוּ מֵאַרְעָא וּמִן תְּחוֹת שְׁמַיָּא אֵלֶּה׳ (תרגום: כך תאמרו להם, האלים אשר לא עשו את השמים ואת הארץ יאבדו מן הארץ ומתחת שמים אלה).

1) פסוק זה הוא הפסוק היחיד בנבואות ירמיהו שנאמר בארמית. מדוע בחר ירמיהו לחרוג ממנהגו ולשאת את דבריו בשפה זרה? התייחסו לפתיחת הפסוק, וראו את דברי רש"י כאן: ׳אגרת היא ששלח ירמיה ליכניה וגלותו בגולה להשיב לכשדים ארמית תשובה אם אומרין להם לעבוד לעבודה זרה׳.

2) שימו לב למבנהו המיוחד של הפסוק ולתקבולת בין שני חלקיו. איזה סוג תקבולת מוצג כאן? חשבו, מה מבטא מבנה זה?

ג. גדולת ה׳ בניגוד לאלילים ניכרת בשני תחומים בפסוקים יב-יג. נוכל לראות שבכל אחד מהפסוקים נזכרים השמים והארץ בהקשר שונה. חשבו איזה היבט של גדולת ה׳ מבטא כל פסוק, ומה מוסיף כל פסוק על רעהו.

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"