בימי חזקיהו לא היה כוח לומר שירה, היו אלו ימים של חורבן. אבל אם מנטרלים את מה שלא רלוונטי ואוספים עוד כמה פסוקים אפשר ממש לשמוע את השירה.

 

שיר ישועה גדול מפוצל וחבוי בפרקים אלו, דומה מאד למזמור שבפרק יב. אבל בימי חזקיהו לא היה כוח לומר שירה, בגלל חורבן לכיש וערי השפלה, ולא יכלו לראות את גודל הנס של הצלת ירושלים. כך הסבירו חז"ל (סנהדרין צד עמ' א)* את ההחמצה הגדולה באותם ימים, והִפנו למזמור שנשמע "מִכְּנַף הארץ".

קל לקרוא את הרצף בדילוג על פסוקי השיר - "אָבַל תירוש... שָבַת מְשׂוֹשׂ תֻפּים... שָבַת מְשׂוֹשׂ כִּנוֹר... גָלָה מְשׂוֹשׂ הארץ; נִשאַר בָּעיר שַמָּה וּשְאִיָּה יֻכַּת שָעַר; וָאֹמַר רָזי לי, רָזי לי, אוי לי... פַּחָד וָפַחַת וָפָח..." (כד, ו-יב + טז-כ). גם פסוקי השיר בפרק כה (א ו-ט) קוטעים את רצף התיאור של הופעת מלכות ה'; והנה לפניכם מזמור שלם, אחרי חילוץ הפסוקים מחוסרי ההקשר מתוך תיאורי הרעש, הפקידה והישועה:

"מִכְּנַף הארץ זְמִרֹת שמענו,
צְבי לַצדיק (כד, טז).
ה' א-להי אתה אֲרוֹמִמְךָ,
אוֹדֶה שִמךָ כי עָשׂיתָ פֶּלֶא,
עֵצוֹת מֵרָחוֹק אֱמוּנה אֹמֶן (כה, א);
ואָמַר ביום ההוא:
הנה א-להינו זה קִוינוּ לו ויוֹשיעֵנוּ,
זה ה' קִוינוּ לו, נָגילה ונִשמחה בישועתו (כה, ט);
ביום ההוא יוּשַר השיר הזה בארץ יהודה –
עיר עָז לנו, ישועה יָשית חומות וָחֵל;
פִּתחוּ שערים ויָבֹא גוי צדיק שֹמֵר אֱמֻנים;
בִּטחוּ בה' עֲדֵי עַד,
כי ביָ-הּ ה' צור עולמים (כו, א-ד);
הֵמָה יִשְׂאוּ קולם יָרֹנוּ,
בִּגְאוֹן ה' צָהֲלוּ מִיָם;
על כן בָּאֻרִים כַּבְּדוּ ה',
באִיֵי הים, שֵם ה' א-להי ישראל (כד, יד-טו);
והיה ביום ההוא –
יִתָקַע בְּשופר גדול,
וּבָאוּ האֹבְדים בארץ אשור
והַנִדָחים בארץ מצרים,
והִשתַחווּ לה' בהַר הקֹדֶש, בירושלִַם" (כז, יג).

____________________________

* ראו ישעיהו – כציפורים עפות, עמ' 274-277.

באדיבות אתר 929