לא נכון לפרש ויכוח מימי זרובבל לפי היחס לשומרונים בתקופה יותר מאוחרת, אחרי שהפכו לצוררי ירושלים. על מה באמת היה הויכוח?

 

"צרי יהודה ובנימִן" (ד, א) הם בראש ובראשונה תושבי שומרון וסביבותיה ('השומרונים'), ביניהם רבים משארית בני אפרים ומנשה שלא גלו בחורבן שומרון,[1] אבל המעמדות השליטים היו 'הכותים', שהובאו לשומרון על ידי מלכי אשור.[2]

"ויִגְשוּ אל זרֻבבל ואל ראשי האבות ויאמרו להם: נבנה עמכם [היכל לה' בירושלים], כי ככם נדרוש לא-להיכם, ולו אנחנו זֹבחים [בבמות ובמקדשים שלנו] מימי אֵסַר חַדוֹן מלך אשור המעלה אתנו פה;

ויאמר להם זרֻבבל ויֵשוע ושאר ראשי האבות לישראל: לא לכם ולנו לבנות בית לא-להינו [כשאתם זובחים בבמות שלכם], כי אנחנו יחד (=כל המייחדים לעבוד את 'ה' אחד', רק בירושלים) נבנה לה' א-להי ישראל, כאשר צִוָנוּ המלך כורש מלך פרס [לבנות "את בית ה' א-להי ישראל, הוא הא-להים אשר בירושלם" – בלבד!] (ד, ב-ג).

רגילים לפרש[3] את "אנחנו יחד נבנה", כאילו נאמר 'רק אנחנו', שבי הגולה ב'יחד' נבנה, ולהסביר שזרובבל וראשי האבות דחו את הפנייה לחלוטין, וראו בה ניסיון ערמומי להרוס מבפנים, כי ראו את הפונים כגויים גמורים וצוררים, מלכתחילה.

אבל לא נכון לפרש ויכוח מימי זרובבל לפי היחס ל'שומרונים' בתקופה יותר מאוחרת, אחרי שהפכו לצוררי ירושלים, ועוד יותר מימי עזרא ואילך, תקופת ההיבדלות מטומאת הנשים הנוכריות. הוויכוח הקדום היה על השאלה אם המקדש בירושלים הוא מקדש אחד לה' אחד, ואז "אנחנו יחד נבנה", או שמתקיימים במות ומקדשים גם בשומרון ובמקומות נוספים, וגם בירושלים, ואז "לא לכם ולנו לבנות".

לפי זה לא דחו שבי הגולה את נציגי 'השומרונים' לחלוטין, אלא העמידו תנאי מוחלט – כל מי שמצטרף לבניית המקדש בירושלים, נוטש כל מקדש אחר!

המנהיגות ה'שומרונית' לא רצתה ולא יכלה לקבל תנאי כזה, והפכה ל'צוררת' של ירושלים, אבל בהר אפרים ובנחלת מנשה היו רבים, בעיקר בכפרים בהם שרדו צאצאי אפרים ומנשה, שנטשו את הבמות ה'שומרוניות', נבדלו "מטמאת גויי הארץ" במקדשים ובבמות, עלו לירושלים והשתתפו בבניין הבית השני.

"ויעשו בני הגולה את הפסח... ויאכלו בני ישראל השבים מהגולה, וכל הנבדל מִטֻמאַת גויי הארץ [המצטרף] אֲלֵהֶם לִדרֹש לה' א-להי ישראל; ויעשו חג מצות שבעת ימים בשמחה..." (ו', יט-כב).  
_______________

[1] ירמיהו (ג', ו,יב) נשלח אליהם להשיבם לירושלים בימי יאשיהו; זה הצליח כעדות הסיפור בירמיהו (מ"א, ה) על 80 העולים לרגל "משכם, מִשִלוֹ ומִשֹמרון"; וראו (בדברי-הימים-ב ל"ד, ו) על טיהור יאשיהו עד הגליל.
[2] גם לפי התיאור במלכים-ב י"ז, כד, וגם לפי כתובת סרגון, שהגלה משומרון 27290 איש, והביא אליה והושיב בתוכה אנשים מארצות שכבשו ידיו.
[3] ראו גם 'דעת מקרא'.

באדיבות אתר 929